Bidspirit auction | 3 ספרי זיכרונות נדירים של
3 ספרי זיכרונות נדירים של ראשוני ומייסדי קיבוץ כפר גלעדי. - 1) בכוח הנאמנות - חוברת זכרון למשה גלעדי (אלכסנדרובסקי). באר טוביה, תשכ”ז [1967]. הוצאת המשפחה. עם הקדשת משפחת גלעדי. 81, [3] עמ'. צילומים, פורטרט. 2) זלמן אלון זכרונות. משק כפר גלעדי תל חי, דפוס מרחביה. (שניאור) זלמן אלון (אסושקין) [תרמ”ז, 1887 - תש”ל, 1970]: נולד בניקולייב (ע”י אודיסה) לאביו הרב אברהם יצחק (רב, שו''ב ומוהל) ולאמו אלטה ליבה בת מנחם מנדל רקיטין. קיבל חינוך תורני וכללי, נמשך מבחרותו להשכלה, לחיבת ציון ולציונות. היה חבר מפלגת פועלי-ציון, ובשנות 1904-1905 בימי הפוגרומים בניקולייב ובאודיסה היה חבר פעיל בהגנה. בינואר 1906 עלה לארץ יחד עם אחיו מרדכי מנדל. למד באליאנס בירושלים. היה מראשוני החברים באגודת ”השומר”, מראשוני כובשי השמירה המאורגנת ע”י ”השומר” - בחדרה, כרכור, ראשון-לציון, רחובות ובן-שמן, נחלת יהודה ובמושבות גליל-התחתון. מראשוני כובשי אדמת תל-עדשים וממיסדי כפר גלעדי. בשנות 1914-15 שירת בתור מכונן ומסגר ברכבת החג'זית בצבא התורכי. היה חובב אמנות ומוסיקה וכתב מאמרים, רשימות וספורים. בכפר גלעדי עבד כמסגר ופחח ומאוחר יותר בהנהלת חשבונות. 164 עמ'. 3) זכרונות. חוברת עם זכרונותיה של חלוצה אחת מראשוני המתיישבים בכפר גלעדי. [1], 28 עמ'. כְּפַר גִּלְעָדִי: הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי. תחילה חשבו לקרוא ליישוב ”גבעת־השומר” אבל בסוף הוחלט על השם 'כפר ב”ג', ראשי תיבות של ארגון בר גיורא, שחבריו הקימו את ארגון השומר. בשנת 1918, עם מות חברם, ישראל גלעדי, שהיה מראשי ”השומר” ומנהיג הקבוצה שהתיישבה במקום, הוחלט לקרוא ליישוב על שמו. כפר גלעדי הוקם במלחמת העולם הראשונה, בתאריך 21 באוקטובר 1916, על אדמת יק”א. ראשוני חלוציה היו חברי אגודת השומר שנוסדה בשנת 1909 בגליל. החברים המקימים היו ישראל ומניה שוחט, יוסף טרומפלדור, ישראל גלעדי, מניה לויטין, יצחק בן-צבי, אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין, יחזקאל ניסנוב, צבי בקר, מנדל פורטוגלי ומשה גבעוני (גולדשטיין). שאיפת המייסדים, שהיו שומרי מושבות, הייתה להתיישב על גבולות הארץ, במקומות מסוכנים ביותר. לפיכך בחרו בגבעה זו בקרבת גבול הארץ, מתוך ההבנה שגבולות הארץ נקבעים בהתאם לתחומי ההתיישבות.