Bidspirit auction | ספר כלי חמדה - עם

ספר כלי חמדה - עם הקדשה וברכה מהאדמו”ר רבי משולם יששכר אשכנזי מסטניסלאב לונדון. ניו יורק, תשכ”ט [1968]. מהדורת צילום. - ספר כלי חמדה על התורה מאת הגאון הנודע מגדולי הפוסקים בגליציה רבי משלם יששכר הלוי איש הורווויטץ אבד”ק סטאניסלאוו בעל המחבר שו”ת בר ליוואי (מספרי השו”ת החשובים ביותר בדורו). הספר נדפס לראשונה בפשמישל תרמ”ה ויצא לאור שוב במהדורת צילום במהדורה זו ע”י נין ונכד המחבר הרב אורי אשכנזי בנו של האדמו”ר רבי משולם יששכר אשכנזי מסטניסלאב לונדון. בדף השער הקדשת כ”ק האדמו”ר רבי משולם יששכר אשכנזי מסטאניסלאב-לונדון, עם ברכה - ”יה”ר שזווגו יעלה יפה”. האדמו”ר ר' משולם יששכר אשכנזי ובנו רבי אורי: נולד בשנת תרס”ב לאביו הרה”ק ר' צבי הירש מסטאניסלאב, בנו של הרה”ק ר' אשר אנשיל מאלעסק – סטאניסלאב. נשא את בת הרה”ק ר' קלונימוס קלמן הכהן יאלעס מסאמבור. לאחר נישואיו עבר להתגורר בווינה, והצליח לצאת ממנה בעוד מועד, לפני הכיבוש הנאצי. הוא התיישב בלונדון, וכיהן בה כאדמו”ר מסטאניסלאב, עד לפטירתו ב-תשנ”ה. מדברי תורתו כונסו לספר בשם ”תפארת משולם”. רבי אורי (חתן רבי אשר ישעיהו מנדבורנה חדרה) כיהן באדמו”רות סטניסלב-לונדון עד לפטירתו מנגיף הקורונה ב-תש”ף. רבי משולם ישכר הלוי איש הורוביץ (תקס”ח, 1808 – תרמ”ח, 1887): היה רבה של סטניסלב, ומחשובי הפוסקים בגליציה. מפורסם בעיקר על שם ספר השו”ת שלו ”בר ליואי”. בלט בהתמדתו. נחשב למתנגד לחסידות. נולד בסטניסלב לרבי אריה לייבוש הורוביץ (הראשון) (תק”ך-תר”ד), רב העיר ובנו של רבי אלעזר מזלוזיץ בן רבי יצחק הלוי הורוביץ וחתן רבי שאול מאמסטרדם, ולמרים בת רבי ישכר מיריטשוב, חתן רבי שאול מאמסטרדם. בגיל 18 נשא את בת דודתו מדרגה שנייה - רייזל, בתו של צבי הירש מנדלסבורג מקוזמיר (בנו של הנגיד המפורסם יוסף יוזפא מנדלסבורג מיוזפוב, וחתנו של רבי משולם איגרא חתן רבי יצחק הלוי הורוביץ). בגיל 18 נסמך להוראה על ידי רבי יעקב לורברבוים (בעל ה”נתיבות”). לפרנסת ביתו עסקה אשתו רייזל במזקקת וודקה, ובשנת תק”ץ לאחר שהוכבד עול פרנסת הבית התמנה לרב בזלוזיץ לאחר השתדלות אביו ובניגוד לרצונו שלו. בהיותו בזלוזיץ עורר נגדו אחד מדייני העיר הזקנים מחלוקת הלכתית, אך רבי משולם קיבל גיבוי מרבי יעקב משולם אורנשטיין רבה של לבוב שהתבטא עליו בהערכה. בשנת תר”ב ביקש אביו למנותו כאב”ד בסטניסלב, אולם הנהלת הקהילה סירבה. רבי משולם נבחר אז לרבנות טיסמניץ תוך התחייבות שלא לעזוב את הרבנות בעיר במשך עשר שנים לפחות. באותה תקופה עבר גם אביו הזקן רבי אריה ליבוש מסטניסלב לטיסמניץ, אך באופן פורמלי נותר עדיין רבה של סטניסלב. ב-תר”ד נפטר אביו, ורבי משולם נבחר כממלא מקומו בסטניסלב על פי צוואתו, עקב התנגדות קהילת טיסמניץ לעזיבתו את עירם, עזב את העיר באחד מלילות חודש אלול תר”ד ועבר לסטניסלב למלא את מקומו. לאחר מכן ויתרו לו תושבי טיסמניץ על התחייבותו. כ-40 שנה מאוחר יותר קיבל בנו רבי שאול את רבנות בטיסמניץ. למעלה מ-40 שנה כיהן רבי משולם ברבנות סטניסלב ועל שמה נתפרסם. סמכותו בגליציה בכלל, ובסטניסלב בפרט הייתה רבה, וגדולי הדור התחשבו מאוד בו ובדעתו. פסיקתו הייתה עצמאית, ולפעמים פסק בשונה מדברי אחרונים שלפניו או גם ראשונים. נהג לומר שהוא יכול למצוא מקור לכל סברה למדנית בתוספות. בהמשך חייו עסקה אשתו רייזל במסחר ביהלומים, בניגוד לדעתו, ובזקנותה אף היה בבעלותה מבנה דו קומתי, אליו נמנע מלהיכנס עקב התנגדותו לעסקיה של אשתו. מאורע שפרסם את שמו של רבי משולם כאיש קדוש, אירע ביום הכיפורים תרכ”ח, בו עורר רבי משולם את בני העיר לשוב בתשובה, מפני שהוא רואה אש מלהטת על העיר, במוצאי היום אסף את ספריו כדי לפנותם, ולמחרת פרצה שרפה בעיר, אולם למרבה הנס איש לא ניזוק. תפילתו הנלהבת הייתה מפורסמת בזמנו. את משרת הרבנות בסטניסלב ירש בנו רבי יצחק שכיהן עד אז ברבנות זורובנא, לאחר שניצח בבחירות את אחיו רבי שאול מטיסמניץ. לאחר פטירתו הודפסו עליו ספרי הספד: ”זעקת לב משברון גו” בדרוהוביץ', ”אלון בכות”, ו”עין דמעה” בקרקוב. יחסו לחסידות היה מסויג, והוא התנגד לה בצורה פסיבית בלבד. מסופר כי אדמו”רים רבים נמנעו מלשבות בסטניסלב משום שחששו להיפגש עמו. על אף כל זאת רבי מאיר מפרמישלאן שלח אליו בקשות לתפילה, ורבי חיים מצאנז ביקר אצלו כשהיה בדרכו לבקר את רבי ישראל מרוז'ין. כשפרצה מחלוקת צאנז - סדיגורה, בתחילה נמנע מלהתערב על אף ידידותו עם רבי חיים מצאנז, אך לאחר שחסידי סדיגורה הכריזו חרם על רבי חיים מצאנז, פרסם רבי משולם מכתב תמיכה. מאוחר יותר, כשהכריז רבי חיים מצאנז על איסור חיתון עם חסידי סדיגורה, התנגד לכך רבי משולם ואף דרש שלא יפרסמו את מכתב התמיכה שלו, אך היה זה לאחר שכבר הודפס. מסופר כי לאחר שפרצה המחלוקת הודה רבי חיים מצאנז בצדקת אזהרתו של רבי משולם אליו שנים לפני כן, שלא לנסוע לבני רבי ישראל מרוז'ין. ניו יורק, תשכ”ט [1968]. מהדורת צילום (פשמישל, תרמ”ה). [3], צו, [1] דף. מצב טוב. כריכה קדמית מנותקת. כתמי זמן.