Bidspirit auction | ספר עזרת נשים – תקנת

ספר עזרת נשים – תקנת עגונות (2 כרכים). פפד”מ-בריסל, תש”י [1954-1955]. מהדורה יחידה. - ספר עזרת נשים, ”והוא תקנת עגונות יסודות עפ”י שיטות הש”ס והפוסקים לבירור שאלת העגונות שנשארו אחרי המלחמה העולמית”, מאת הגאון רבי מאיר פויערוורגר [=מאירי]. ספר שנכתב בעקבות הריבוי של מקרי העגונות לאחר השואה. בספר נדונים שאלות בהלכה מחרידות שהיו מצויות אחר המלחמה, כמו למשל ”נידון יוצא ליהרג בבי”ד של עכו”ם”, ”דברים שרובן למיתה” (דיני גסיסה שרוב אנשים מתים אח”כ) ועוד.  בפתח הספר הקדמה מרגשת מאת המחבר וסיפור קורותיו בשואה וכרב שישב על כיסא התרת עגונות לאחר השואה. מעבר לדף השער, נדפס הכיתוב ”לזכרון נשמות ששת מליון בנ”י קדושים ז”ל שנהרגו על קידוש השם”. עם הסכמת הרבנים הראשיים וגדולי הדור, כולל הסכמה מרבי יחזקאל אברמסקי [”יגע ומצא שנפתחו לו כל שערי תשובה שנערכו ע”י גדולי ישראל בכל דור ודור”]. בדפי הפורזץ חתימות בעלים בכתב יד של ר' שמואל אליעזר רוזנפלד. ר' מאיר מאירי (פוירוורגר) [תרס”ד, 1904 - תשכ”ח, 1968]:  נולד בטרנבה שבסלובקיה. בצעירותו למד בישיבות שונות במרחב היהודי-הונגרי: חוסט, סליש, אונסדורף וסאטמר. לאחר נישואיו השתקע בפרנקפורט ע”נ מיין, ובין השנים תרפ”ט–תרצ”ח (1929–1938) כיהן שם כרב בקהילה האורתודוקסית הפורשת 'עדת ישורון'. ערב ראש השנה תרצ”ט (1938), לאחר שסבל מהטרדות הגסטפו, עבר לבלגיה והשתקע בבריסל, שם פתח בית ספר עבור ילדי הפליטים מגרמניה. בין השנים תש”ב–תש”ד (1942–1944) הסתתר במקומות שונים בבריסל ובסביבתה, עסק בפעילויות הצלה ואף המשיך ללמוד תורה כשהדבר התאפשר. ילדיו נתפסו ונשלחו לאושויץ. לאחר המלחמה היה חבר בית הדין בבריסל שעסק בשאלת העגונות. בשנת תשט”ו (1955) עבר ללונדון וכיהן שם כמנהל בית הספר על שם יהודית מונטיפיורי. בין ספריו: אוצר האגדה (פרנקפורט ע”נ מיין תרצ”ז), בעקבתא דמשיחא: דיון על דרישת הזמן לאיחוד הכוחות הדתיים בכל העולם להקמת מנגנון תחת שם יהדות התורה לעזרת היהדות החרדית בא”י ולהקמת שלטון התורה בארץ ישראל (לונדון תשי”ב), עזרת נשים. שמואל אליעזר רוזנפלד (תרע”ז- תשס”א):  נולד בניו יורק ב-תרע”ז (1917), בצעירותו גרה המשפחה בשכונת ברונקס ואחר כך בברוקלין. למד בישיבת 'עץ חיים', והיה פעיל בתנועת 'השומר הדתי' (לימים: 'בני עקיבא'). המשיך את לימודיו בישיבת רב יצחק אלחנן (לימים: 'ישיבה אוניברסיטה'), ולמד אצל הרבנים הרב דב רבל והרב משה סולובייצ'יק, שהסמיכו אותו לרבנות. יחד עם זאת רכש השכלה כללית ולמד יוונית, לטינית, פיזיקה, ועוד. בתש”ה (1945) נשא לאישה את רחל לבית יונג, הם גרו בהתחלה בברוקלין והוא כיהן תקופה קצרה כרב בית כנסת. אחר כך התבקש לכהן כרב בית כנסת באזור קווינס ושם בנוסף לעיסוקו כרב בית הכנסת, קירב לבבות של יהודים לא דתיים ושיתף אותם בקהילה. היו כאלו שחיללו שבת, והסבירו שהם חייבים לצאת גם ביום זה לעבודה ולכן לא נכון שיבואו לבית כנסת, והוא שכנעם לבוא ואפילו לעלות לדוכן לברך ברכת כהנים ולימים, היו לשומרי שבת כהלכתה. רוח הציונות פעמה בו בחוזקה ובתש”י (1950) עזבו, הוא אשתו ובתו את משפחותיהם, את הדירה הנאה, ואת הרבנות (למרות תחנוני הקהילה), ועלו ארצה לקיבוץ שדה אליהו. כשאביו חלה חזרה המשפחה לארצות הברית, לכאורה לתקופה קצרה עד שהסבא יחלים, אך זו נמשכה עשרים שנה. שמואל אליעזר עבד בוועד החינוך היהודי, בתחילה כאחראי על מדור בתי הספר הדתיים בניו יורק רבתי, ובהמשך כמנהל כללי של הועד החינוך היהודי. במקביל לימד פילוסופיה יהודית בתכנית לחוזרים בתשובה ב'ישיבה אוניברסיטה'. פעמים נשלח לכמה שבועות לייעץ בקהילות רחוקות (אוסטרליה ואיראן) בענייני חינוך יהודי. בתש”ל (1970) חזרה המשפחה ארצה. תחילה לירושלים ואח”כ היו מהמתיישבים הראשונים באלון שבות. פפד”מ-בריסל, תש”י [1954-1955]. מהדורה יחידה. רמד; רמח דף.