Bidspirit auction | קידוש ירחים דרבי פנחס -

קידוש ירחים דרבי פנחס - ”נדפס במאה טפסים” - העותק של הביבליוגרף פרופ' א”מ הברמן. ירושלים, תשל”ג [1973]. - עם מבוא והערות, מאת אברהם מרמרשטיין, מהדורת צילום מתוקנת בצירוף מבוא נוסף ע”י א.מ. הברמן. דפוס צילום מתוך הצופה לחכמת ישראל, ה-ו, תרפ”א-תרפ”ב, בתוספת הוספות ותיקונים. בשער הספר מופיעה חותמתו של הביבליוגרף פרופ' א”מ הברמן. נדפס במהדורה מצומצמת בת 100 טפסים. רבי פינחס ברבי יעקב הכהן (נולד ב-מאה ה-8, כפרא): היה פייטן ארץ-ישראלי. רב סעדיה גאון בספר האגרון מזכיר אותו כאחד המשוררים הקדמונים, לצד יוסי בן יוסי, יניי ורבי אלעזר בירבי קליר נחשב כחותמה של התקופה הקלאסית בתולדות הפיוט. מכמה מפיוטיו ניתן להוכיח את זיקתו לארץ ישראל, שכן מתועדים בהם מנהגים המזוהים עם נוסח ארץ ישראל הקדום. כפי שמשתמע מהאקרוסטיכון של אחד מפיוטיו, הוא בא מכפרא שליד טבריה. יש חוקרים שהציעו לזהות אותו עם רבי פינחס ראש הישיבה, מבעלי המסורה. רבי פינחס, משורר פורה, כתב את יצירותיו בסביבות המחצית השנייה של המאה ה-8. בפיוטי קידוש הירחים שלו הוא מזכיר את צום הרעש לזכר ”רעש שביעית” (או ”רעש שביעי”) שהתרחש בשנת 748 או באחת השנים הסמוכות, ומכאן שפעל אחריו. בולטים בפיוטיו הם פיוטי קידוש ירחים לכל חודשי השנה, אשר לדעת שולמית אליצור, מהווים נוסח מפוייט של ברכת 'אשר בעגולה גידל דורשים' שמופיעה במסכת סופרים. אברהם מאיר הַבֶּרְמן (תרס”א, 1901 – תשמ”א, 1980): שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר. התמחה בחקר השירה והפיוט ובתולדות הספר העברי. נולד בז'וראבנו (Zhurawno) שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית. למד ב”חדר” ובישיבה, ואת השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בעיר היה חלק מחבורת החוקרים והסופרים של שכונת רחביה, שעזבה את אירופה והחייתה את האסכולה הרוחנית-אקדמית שכבתה באירופה בשואה. היה ידיד קרוב של הסופר ש”י עגנון. בתחילת דרכו עסק בהוראה, ומאוחר יותר החל לעסוק גם בחקר הביבליוגרפיה העברית והפיוט העברי. הן ספרו הראשון והן ספריו האחרונים הוקדשו לדפוס העברי. בנוסף, פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחום זה. בעקבות פגישתו עם שלמה זלמן שוקן, בצוויקאו, גרמניה, הוא החל לעבוד בספרייתו בברלין ומאוחר יותר בירושלים. הברמן היה הספרן הראשי של מכון שוקן וחוקר במכון לחקר השירה העברית של הוצאת שוקן. בנוסף לכך, הרצה במכון לספרנות של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך, בשנת 1969, מונה לפרופסור לספרות שירת ימי הביניים באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם למעלה משמונים ספרים ומאות מאמרים, רשימות ופיוטים. את מחקריו כתב בעברית, אידית, גרמנית ואנגלית. הוא ניהל הוצאת כתבי-יד עתיקים במהדורות מצומצמות ועסק במחקר וההדרה של יצירות עבריות מימי הביניים (בהן מחברות עמנואל הרומי, שירי שמואל הנגיד, בן המלך והנזיר ומשלי שועלים). הודות לו נחשפה היצירה הפיוטית של חכמי אשכנז וצרפת. ירושלים, תשל”ג [1973]. הוצאת בן אורי. 63 עמ'. כריכה רכה.