Bidspirit auction | ספר מטמונים - העותק של
ספר מטמונים - העותק של הרב אפרים זלמן היילפרין והביבליוגרף פרופ' א”מ הברמן. ברדיטשוב, תרנ”ה [1894]. מהדורה יחידה. - ספר מטמונים - הטמונים וגנוזים בספר תהלים [פרקים סט, ע, מ, יד, ס, קכ-קכז, קלב, קלז. עם הפנים] מאת הרב צבי הירש שלעז. עם ההסכמות מספרו לוח ציון, שנדפס בשנה זו. והסכמת ר' יצחק אלחנן [ספקטור] מספרו ”נפלאות מתורת השי”ת”, ווארשא תרל”ט. הסכמה חדשה (על הספר הנ”ל): ר' עזריאל הילדיסהיימער מברלין (כג לספירה [ח אייר] תר”ם). בשער הספר חותמות של הרב אפרים זלמן היילפרין והביבליוגרף פרופ' א”מ הברמן. הרב צבי הירש שלז (שלעֶז; 1834 – 1914): היה מחבר פורה, מייסד רשת ישיבות וראש הישיבה הגדולה בקורסון שבפלך קיוב, באימפריה הרוסית. נולד בז'ידיק שבמחוז משנה מז'ייקי בזאמוט (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום בליטא) לרב בן ציון שלז ולפריידא מלכה בת הרב שבתי יפה. למד בישיבת וולוז'ין בעיקר מפי ראש הישיבה רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (”הנצי”ב מוולוז'ין”). התוודע לרבי ישראל מסלנט והיה לאחד מתלמידיו. בסביבות 1860 הגיע להתגורר בקורסון שבפלך קיוב, הוא התפרנס ממסחר ועסק בהפצת תורה. למטרה זו הקים ארבע ישיבות גדולות במקומות שבהם התאפשר הדבר ברישיון השלטונות: בעיר אורזיסצ'וב; בעיר קורסון (קארסאן) שבה התגורר; בעיר צ'רקאסי ובעיר אומן. הישיבות התקיימו במשך ארבעים שנה ולמדו בהן אלפי תלמידים. נישא בשנית לקריינה. בנו היחיד מנישואיו הראשונים היה הפעיל הציוני אליעזר יוסף. נפטר בקורסון בכ”ה אלול תרע”ד, ונקבר לצדו של רב העיר בבית הקברות היהודי המקומי. הרב אפרים זלמן הלפרין (לעיתים היילפרין, תרל”א, 1871 – תשכ”א, 1961): היה רב חסידי בארצות הברית, מצאצאי רש”י והרמ”א. לאחר עלייתו לישראל ייסד את המרכז הארצי לטהרת המשפחה. נולד בגליציה למשפחה ליטאית, בנם של הרב אלחנן דב הלפרין והינדא באלא הלפרין. היגר לארצות הברית וכיהן כרב בדנוור ובניו יורק. עלה לישראל והתגורר בשכונת גאולה בירושלים. נהג לעורר את הציבור על עניין עניית אמן ו”אמן יהא שמיה רבא”. לשם כך חיבר את הקונטרס ”שומר אמנים”, הכולל ליקוט בדברי חז”ל על חשיבות הנושא. נהג לבחון בשבתות בביתו ילדים בגמרא ובמשניות והוא העניק להם פרסי עידוד. בסוף שנות ה-40 ייסד הרב הלפרין את ”המרכז הארצי לטהרת המשפחה”, לשם הקמת מקוואות בישראל והפצת חשיבות נושא טהרת המשפחה. הוא פנה לרב דב בריש ווידנפלד מטשיבין שיכהן כנשיא הארגון. בתו לאה הייתה אשת הרב יהודה דב גלינסקי, רבה של קהילת ”שערי צדק” בקולצ'סטר שבמדינת קונטיקט. אברהם מאיר הַבֶּרְמן (תרס”א, 1901 – תשמ”א, 1980): שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר. התמחה בחקר השירה והפיוט ובתולדות הספר העברי. נולד בז'וראבנו (Zhurawno) שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית. למד ב”חדר” ובישיבה, ואת השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בעיר היה חלק מחבורת החוקרים והסופרים של שכונת רחביה, שעזבה את אירופה והחייתה את האסכולה הרוחנית-אקדמית שכבתה באירופה בשואה. היה ידיד קרוב של הסופר ש”י עגנון. בתחילת דרכו עסק בהוראה, ומאוחר יותר החל לעסוק גם בחקר הביבליוגרפיה העברית והפיוט העברי. הן ספרו הראשון והן ספריו האחרונים הוקדשו לדפוס העברי. בנוסף, פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחום זה. בעקבות פגישתו עם שלמה זלמן שוקן, בצוויקאו, גרמניה, הוא החל לעבוד בספרייתו בברלין ומאוחר יותר בירושלים. הברמן היה הספרן הראשי של מכון שוקן וחוקר במכון לחקר השירה העברית של הוצאת שוקן. בנוסף לכך, הרצה במכון לספרנות של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך, בשנת 1969, מונה לפרופסור לספרות שירת ימי הביניים באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם למעלה משמונים ספרים ומאות מאמרים, רשימות ופיוטים. את מחקריו כתב בעברית, אידית, גרמנית ואנגלית. הוא ניהל הוצאת כתבי-יד עתיקים במהדורות מצומצמות ועסק במחקר וההדרה של יצירות עבריות מימי הביניים (בהן מחברות עמנואל הרומי, שירי שמואל הנגיד, בן המלך והנזיר ומשלי שועלים). הודות לו נחשפה היצירה הפיוטית של חכמי אשכנז וצרפת. ברדיטשוב, תרנ”ה [1894]. מהדורה יחידה. [6], 66 עמ'. שני שערים. הראשון מקוצר. מצב טוב. קרעים בדף השער הראשון והשער השני מנותק. נייר שביר מעט.