Bidspirit auction | שם ושארית לנפש חיה -

שם ושארית לנפש חיה - שו”ת וחידושי תורה ודרשות מהגאון רבי חיים אלעזר וואקס אב”ד טאנוגרוד, קאליש ופיעטרקוב - העותק של ראב”ד אשקלון הרב משה דב וולנר. ירושלים, תשכ”א. - בתוספת קונטרס שארית מנחם מנכדו רבי מנחם מענדל אלתר הי”ד אב”ד פביאניץ וקאליש. וחידושי תורה מחתנו רבי חיים אליעזר הורוביץ הי”ד אב”ד בלכאטוב. בסוף הספר תולדות הנפש חיה בצרוף אוסף מכתבים מאת נכד המחבר רבי ישראל יהושע איבשיץ. בשער הספר ובדף הפורזץ ישנן חותמות של הרב משה דב וולנר ראב”ד אשקלון. הרב משה דב וולנר (תרע”ב, 1912 - תשס”ז, 2007): היה רבה האשכנזי השני של אשקלון ומראשי ”חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי”. נולד בארד שבהונגריה (כיום ברומניה) לרב צבי יהודה ורחל וולנר. אביו כיהן כרב הכפר פולופסלש. בילדותו נדדה משפחתו ברחבי הונגריה בשל מאורעות מלחמת העולם הראשונה. למד במשך שמונה שנים אצל הרב דב לבלוביץ' אב”ד קישקרש, בעל 'דיבובי חן', והוסמך על ידו. לפני פטירתו, כתב עליו הרב לבלוביץ': ”מובטחני שתהיה בעז”ה לאילנא רברבא בישראל, ותזכה להרביץ תורה ויראת שמים לישראל בערך יותר גדול מאשר זכיתי אני”. לאחר מכן למד אצל הרב יוסף אלימלך כהנא, אב”ד אונגוואר וצעהלים. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל הרב עקיבא סופר (”דעת סופר”), שם למד גם מבנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ”חשב סופר” ועוד. נסמך גם על ידי רבה של אויהל, הרב דוד דב מייזליש והתמנה לדיין בבית דינו של הרב ישעיה קאליש. בשנת תרצ”ו (1936) נשא את מרים, בתו של הרב ישראל ולץ רבה של פשט, ועבר לגור בסמוך לחותנו בבודפשט. בבודפשט כיהן כרב קהילה במשך כ-15 שנה, עד תחילת שואת יהודי הונגריה. הוא שהה במספר מחנות ריכוז והשמדה, והיה כמעט היחיד מכל משפחתו ששרד את השואה. לאחר השואה פגש את אשתו, בנותיו וחותנו, והצטרף לחותנו בהנהגת שרידי הקהילה בבודפשט ובניהול בי”ד מיוחד לענייני עגונות שהקים בעיר. בשנת תשי”א (1951) עלה לארץ ישראל והתמנה לכהן כרב המושב שפיר, שהיה מאוכלס בעולים דתיים רבים מהונגריה. בבואו לארץ התקרב למספר אדמו”רים, בהם האדמו”ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג ורבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב. הצטרף ל”חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי”, ובמסגרת זו פרסם מאמרים רבים בקובצי ”התורה והמדינה”. בשנת תשי”ג (1953) החל לכהן כרב אשכנזי ראשי וראש אבות בתי הדין באשקלון (שנקראה אז ”מגדל גד” ו”מגדל אשקלון”), שהייתה אז עיר צעירה ומאוכלסת ברובה בעולים חדשים. הוא הקים בעיר מוסדות תורה, מקוואות, בתי כנסת ומערכת כשרות. כיהן בתפקיד זה במשך למעלה מ-25 שנה, כאשר בשנת תשט”ו הצטרף אליו הרב הספרדי נתן פרג'ון (עד שנת תשי”ט) ומשנת תש”ך הצטרף אליו כרב ספרדי הרב יוסף שרביט. בשנת תש”ם (1980) פרש לגמלאות (החליפו בתפקיד הרב יוסף חיים בלוי). הוא התגורר לתקופה קצרה בפתח תקווה ולאחר מכן בשכונת קריית משה בירושלים, שם התגורר עד לפטירתו. עותק יפה ושמור במיוחד.