Bidspirit auction | ספר פתח הבית, הנקרא דבר

ספר פתח הבית, הנקרא דבר בעתו (ספר שני) - מאת הגאון רבי אברהם טיקטין אב”ד גלוגא וברעסלא. ווארשא, תרפ”ו [1926]. נדיר. - חלק ב (ספר שני): על מס' ר”ה יומא סוכה חגיגה תענית שקלים מגילה ועל רמב”ם ה' עי”כ [עבודת יום הכיפורים] חגיגה תענית שקלים ועל ש”ע ה' ר”ה יו”כ סוכה לולב תענית ועוד איזהו ענינים. הובא לבהד”פ ע”י הרב חיים יעקב נפתלי זילבערבערג מווארשא וע”י נכדו הרב אברהם בנימין זילבערבערג אבד”ק טולישקאוו ומו”צ בווארשא. 195-202 עמ': ”קונטרס אחרון... חד”ת [על בבא קמא] מהגאון אברהם בנימין זצ”ל בהגאון ר' משה יהודא [זילבערבערג] זצוק”ל”. בדפי הפורזץ ישנן חותמות של ספריית הרב אברהם ישעיהו דולגין שהיה מנכ”ל משרד הדתות ורבה של רמת אשכול.  רבי אברהם טיקטין (תקכ”ה 1764, שוורזנץ ליד פוזנה – תקפ”א, 1820): היה רבן של ערים שונות ברחבי גרמניה ובסוף ימיו רבה של ברסלאו. בן דורם וידידם של רבי עקיבא איגר ורבי יעקב לורברבוים. נולד לרב גדליה טיקטין רבה של שוורזנץ. בצעירותו למד בליסא ובה הכיר את רבי עקיבא איגר, רבי יעקב לורברבוים ורבי חיים אוירבך, ולמד עמם. כיהן בתחילת דרכו ברבנות על מקומו של אביו בשוורזנץ, ואחר כך גם כרבן של לונטשיץ וגלוגאו, בה כיהן שלוש עשרה שנים. בשנת תקע”ו התמנה כרבה של ברסלאו, בה כיהן עד פטירתו. בנו רבי שלמה זלמן טיקטין מילא את מקומו כרבה של ברסלאו. בן נוסף שלו היה רבי יצחק טיקטין, ובנו ר' משה טיקטין הוציא לאור את ספרו ”פתח הבית”, וחתם על הספר ”קורא הדורות”, ווארשא תקצ”ח, עם אחיו רבי שלמה זלמן. רבי אברהם טיקטין היה מגדולי דורו, רעו של רבי עקיבא איגר, שכתב עליו: ”אך לאשר אני רואה דגם מסברא לא ניחא ליה להגאון אבד”ק גלוגא נ”י חילוקי בזה, בטלה דעתי הנמוכה והחלושה נגד דעתו הגדולה של הגאון נ”י”. חיבר לפחות עשרים ושבעה חיבורים, רובם לא נדפסו. ספרו היחיד שנדפס בחייו הוא ”פתח הבית” (דיהרנפורט תק”פ). רבים מכתביו מצויים באוסף הרב רפאל רייכמן בירושלים, ומהם מתפרסמים מעת לעת קטעים בכתבי עת תורניים ובספרי זיכרון שונים. חידושיו על מסכת קידושין והלכות קידושין בשולחן ערוך נדפסו מכתב ידו על ידי הרב יחיאל מיכל דזימיטרובסקי בשם ”פתח הבית”, ובתוספת הערות וציונים בשם ”מלואי הבית”. הרב חיים יעקב נפתלי זילברברג (כונה: ר' נפתלי וירשובר; תר”י, 1850 - תר”ץ, 1930): היה מו”צ בוורשה, נודע כמו”ל ספרי מהרא”ל צינץ. בנו של הרב אברהם בנימין זילברברג ראב”ד קוטנא ווירשוב. היה מתלמידי רבי ישראל מסלנט ורבי יוסף דב סולובייצ'יק מבריסק. היה מקורב לנצי”ב מוולוז'ין ולחפץ חיים, וכמו כן נסע לרבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב ולאדמו”ר בעל השפת אמת מגור. נישא למאניה בת רבי שמריה יוסף קלפפיש, אחיו של הרב שמואל זנוויל קלפפיש ראב”ד ורשה, ושימש במשך שנים רבות כמו”צ בוורשה. הרב אברהם בנימין זילברברג (תרנ”ב, 1892 - תשכ”ג, 1962): היה ראב”ד בטולישקוב בפולין, מו”ץ בוורשה, ולאחר מכן ראב”ד בפיטסבורג, פנסילבניה. בן הרב מיכאל משה יהודה זילברברג, בנו של הרב חיים יעקב נפתלי זילברברג. נקרא על שם אבי סבו הרב אברהם בנימין זילברברג מקוטנו, בנו של הרב משה יהודה לייב זילברברג, בעל ה”זית רענן”. נישא לשפרה מרים, בת דודו הרב אפרים שרגא הלוי לוונטל, רבה של איניבה ומחבר ”חמדת אפרים”. לאחר נישואיו היה ראב”ד העיר טולישקוב בפולין. כעבור זמן עבר לכהן כמו”ץ בוורשה. בשנות ה-40 היגר לארצות הברית, כיהן במשך שנים כראב”ד בפיטסבורג, הוא נפטר מהתקף לב במהלך דרשה שנשא בקהילתו בליל יום הכיפורים של שנת תשכ”ג, לאחר תפילת כל נדרי. הרב זילברברג היה מהתורמים הגדולים של חסידות גור, והרים את התרומות המשמעותיות ביותר להקמת בית המדרש של הבית ישראל ברחוב רלב”ח בירושלים. את התרומה הראשונה של 50,000$ העביר לאדמו”ר הבית ישראל באמצעות מקורבו בירושלים ר' יעקב מאיר וינגוט. בביקוריו בירושלים היה מקבל קהל בביתו של הרב וינגוט, כשהיה מחלק מענקי צדקה לכל דורש, גם למתנגדי החסידות מנטורי קרתא כמו ר' עמרם בלוי. הרב זילברברג היה מחבר פורה של ספרים תורניים והרבה לעסוק בשו”ת. הלך בדרכיהם של סב סבו בעל ה”זית רענן” וסבו הרב חיים יעקב נפתלי ואף הוא עסק כמותם בתורת רבי עקיבא איגר וכן בהדפסת ספריו. על הספרים שהוציא קמו עוררין והיו שטענו כי חלק מן התוכן אינו משל רבי עקיבא איגר עצמו. לאחר פטירת סבו המשיך בהדפסת ספרי מהרא”ל צינץ, שבה עסק סבו במשך שנים רבות. כיום ממשיך בכך נכדו, הרב שמואל זילברברג. ווארשא, תרפ”ו [1926]. [10], קפד, 195-202 עמ'. עם הכריכה המקורית פגועה מעט ומחוזקת בהדבקות.