Bidspirit auction | פסק דין בענין חליצה ומזונות

פסק דין בענין חליצה ומזונות בעקבות מותו המסתורי של הרב חיים דוד כהנא רבה הראשון של אשקלון ורבם של גולי אצ”ל ולח”י בקניה. ירושלים, תשי”א [1951]. - המסמך ההיסטורי שלפנינו מהווה המשך בלתי ידוע לפרשיית מותו המסתורית של הרב חיים דוד כהנא רבה הראשון של אשקלון ורבם של גולי אצ”ל ולח”י בקניה. על פי פסק הדין אלמנתו של הרב כהנא הגישה תביעה בבית הדין של הגרצ”פ פראנק בירושלים לחליצה מאחיו של בעלה המנוח. על פסק הדין חתומים הגאונים: הרב צבי פסח פראנק, הרב יעקב עדס והרב יוסף שלום אלישיב (מפסקי הדין הראשונים עליהם חתום הרב אלישיב שנתמנה כדיין בבית דין זה חודשים ספורים לפני) הרב חיים דוד כהנא (תרפ”ב, 1922 – תשי”א, 1950): היה רב מחנה המעצר גילגיל של גולי אצ”ל ולח”י בקניה, ולאחר הקמת המדינה כיהן למשך כשנה כרבה הראשון של מגדל גד (אשקלון). נפטר בנסיבות עלומות. מגזע היחס של בעל קונטרס הספיקות. נולד ברומניה. אביו ר' מנחם (רב ושו”ב בסקרניצא ורב ביהכ”נ דבר טוב בחיפה) ב”ר בנימין יצחק ב”ר משה יהודה לייב ב”ר חיים אריה בעל ה'דברי גאונים' ב”ר יחיאל צבי ב”ר יוסף מרדכי (אב”ד סיגעט) ב”ר יהודה כהנא הלר אב”ד סיגעט בעל קונטרס הספיקות. למד בישיבת מרכז הרב והיה פעיל בתנועת המזרחי. ביולי 1947 נשלח מטעם הרבנות הראשית לשמש כרבם של גולי אצ”ל ולח”י במחנה המעצר גילגיל בקניה. הוא דאג לצורכי הדת של הגולים, שימש כשוחט וכן דאג להעברת מכתבים וידיעות מהם לבני משפחותיהם בארץ ולהפך. הוא ניהל חליפות מכתבים עם דמויות בכירות ביישוב ובהנהגתו כמו משה שרתוק, הרב אריה לוין, זרח ורהפטיג ומספר ראשי ערים בעניינים שונים הנוגעים לצורכי הגולים ולהעלאתם ארצה. לאחר כשנה וחצי בקניה, שב עם הגולים למדינת ישראל שזה עתה הוקמה. הוא קיבל הצעה מהרב לואיס יצחק רבינוביץ לכהן כרב בדרום אפריקה, אך סירב. בשובו ארצה החל לכהן כרב באחד מבתי הסוהר. בנובמבר 1949 התמנה על ידי הרבנות הראשית לישראל לכהן כרב בעיירת העולים החדשה מגדל גד (לימים, העיר אשקלון). ב-13 בדצמבר נשא לאישה את הניה אפשטיין מירושלים (אחותה של מנוחה חרל”פ. גיסיו היו הרבנים יצחק מאיר חרל”פ ומרדכי זמל). במהלך כהונתו כרב, התגלעה מחלוקת חריפה בינו לבין השוחטים בני העדה התימנית, לאחר שפסל את שחיטתם משום שמצא פגם בסכיני השחיטה שלהם. השוחטים מצדם טענו כי לפי מנהגי יהדות תימן פגמים אלו אינם פוסלים את הסכין. הרב הראשי לישראל בן ציון מאיר חי עוזיאל והרבנים כתריאל פישל טכורש ויצחק ליברזון (מנהל מחלקת הבשר ברבנות הראשית) בדקו אף הם את הסכינים וגיבו את עמדתו של הרב כהנא. הוויכוח קיבל גוון פוליטי, כאשר הרב כהנא והחזית הדתית המאוחדת הואשמו מעל דפי עיתון ”דבר” ברדיפה פוליטית של שוחטים חברי ההסתדרות ואילו עיתון ”הצופה” האשים את מפא”י בהכשלת הציבור. ב-15 בנובמבר 1950, נמצא הרב כהנא תלוי ללא רוח חיים בבית נטוש בעירו. שמועות שונות התהלכו בשאלה האם מדובר ברצח או בהתאבדות. גופתו נלקחה לבדיקה בבית החולים בסרפנד (צריפין). חלק מהעיתונים שיערו שמדובר בהתאבדות, וחלקם כתבו שהרב כהנא נרצח.