Bidspirit auction | מכתב מעניין ונדיר מרבי שמואל

מכתב מעניין ונדיר מרבי שמואל שאול לעוין מטיינג'ין (סין) - בענין קיום מצות ברית מילה לבן נכרית. תש”א [1941]. - מכתב מעניין על נייר מכתבים רשמי בכתב ידו וחתימתו של רבי שמואל שאול לעוין רבה של הקהילה היהודית בטיינג'ין - לפנים רב ומ”צ בקהילות הסיביריות של של אומסק וצ'יטה [טשיטא] ובחרבין שבסין, מתחילת המאה ה-20 ועד שנות ה-30. גם לאחר שהקהילה בחרבין בחרה את הרב אהרן משה קיסילב לרבה הראשי, הרב לוין שימש בעיקר כרבם של יהודי רוסיה, שהיוו רוב בקהילה. הרב לוין המשיך לשרת את המיעוט היהודי הסיבירי. הוא גם שימש לחיילים יהודים בצבא הרוסי, ומאוחר יותר בצבא הסובייטי. כאשר יפן החלה לכבוש את מנצ'וריה בשנות ה-30, יהודים החלו לברוח מחרבין, וכמה אלפים עברו לטיאנג'ין, כולל הרב לוין, שביתו נפרץ על ידי המשטרה היפנית בשנת 1935. קהילת טיאנג'ין נותרה פעילה עד להשתלטות הקומוניסטים בשנת 1949. המכתב משקף את המצב הרוחני הירוד ביהדות ארצות המזרח הרחוק באותה תקופה. מכתב זה, שנכתב לאהרון איזגור, מסביר כי אשתו של נתן רעיכל אינה יהודייה על פי הודאתו, וכי הם נישאו אזרחית אך לא על פי ההלכה היהודית. כתוצאה מכך, מציין הרב לוין, שהוא מוכן לאשר את ברית המילה של בנם הזכר, כל עוד יצוין במרשם הקהילתי כי הכללתו מותנית בהשלמת תהליך הגיור באמצעות טבילה. שאלת ברית המילה של ילדים זכרים לאבות יהודים ולאמהות לא יהודיות הייתה שנויה במחלוקת בגרמניה של אמצע המאה ה-19. אהרון איזגור (1874-1943): היה תאורטיקן חינוכי ורפורמטור באימפריה הרוסית שכתב על שיפור הטיפול בחולי נפש בחברה (פורסם בהמשכים בהמליץ, 1902), חיבר את אחת ההיסטוריות הראשונות של היהדות במאה ה-19 (ניז'ין, 1898), והפיק מדריך קצר לבר מצווה, בעברית וברוסית (קייב, 1914). מעט ידוע על העשורים המאוחרים יותר לחייו. קהילת יהודי טיינג'ין (באנגלית: Tianjin) שבסין התקיימה מהמאה ה-19 ועד לאמצע המאה ה-20, אז עזבו אחרוני בני הקהילה את העיר. הקהילה הייתה השלישית בגודלה בסין, באותה תקופה אחרי חרבין ושנגחאי. סוחרים יהודים החלו להתיישב בטיינג'ין בשנות ה-60 של המאה ה-19 יחד עם סוחרים אירופאים שהחלו להגיע למקום, כשנפתח שם הנמל למסחר עם ארצות הברית וצרפת (1860). בסוף המאה ה-19 הגיעו לטיינג'ין יהודים שברחו מהאימפריה הרוסית ובשנת 1904 חיו שם, באופן קבוע, כ-10 משפחות יהודיות, אשר רשמו את עצמם, בקונסוליה הרוסית, כקהילה: ”האגודה העברית של טיינג'ין”. הקהילה שכרה מבנה ששימש כבית כנסת, ונרכשה חלקת אדמה עבור בית עלמין. לאחר מהפכת 1917 ברוסיה ברחו יהודים רבים מרוסיה, דרך מנצ'וריה לסין. בעלי האמצעים המשיכו לאירופה וארצות הברית, דרך שנגחאי ומיעוטי היכולת, או אלו שלא היו בידם מסמכים מתאימים, נשארו בטיינג'ין וכך גדלה הקהילה המקומית לכדי 500–600 משפחות. ב-1935 החלו להגיע לסין פליטים יהודים מאוסטריה וגרמניה והקהילה היהודית בטיינג'ין הגיעה לכ-5,000 איש. מרבית יהודי העיר עסקו במסחר בפרוות. הם רכשו פרוות באזורים הכפריים, ולאחר תהליך העיבוד, יצאו אותן, בעיקר לניו יורק וללייפציג. בנוסף הקימו התושבים היהודים חנויות שונות שסיפקו מגוון של שירותים. בסוף שנות ה-40 עזבו יהודים רבים את טיינג'ין לאוסטרליה וארצות הברית ולאחר הקמת מדינת ישראל, ב-1948 עלו רוב היהודים לארץ. טיאנדז'ין (טיינג'ין), ט”ז אייר תש”א [1941]. [1] דף 28x22 ס”מ. נייר מכתבים רשמי. חורי תיוק.  נדיר ביותר - מכתבים מרבי שמואל שאול לוין כמעט שאינם ניתנים להשגה, וכמעט ולא נראו במכירות פומביות!