Bidspirit auction | ספר תפארת יהונתן וכליל תפארת

ספר תפארת יהונתן וכליל תפארת - עם מכתב ברכה מאת המחבר והמו”ל הגאון רבי מרדכי אריה רבינוביץ רבה הראשון של בני ברק. ירושלים, תרצ”ד [1934]. מהדורה יחידה. - ספר תפארת יהונתן, שו”ת וחידושי תורה ופלפול בסוגיות הש”ס, מאת הגאון רבי יהונתן אייבשיץ אב”ד לאשיץ. יחד עם ספר כליל תפארת, מאת חתנו ותלמידו הגאון החסיד רבי מרדכי אריה רבינוביץ שהיה רבה הראשון של המושבה בני ברק. בעמוד האחרון ישנה רשימת פרענומעראַנטן, ביניהם גם מראשוני המושבה בני ברק. לספר נלווה מכתב עם ברכות רבות בכת”י המחבר והמו”ל הגאון רבי מרדכי אריה רבינוביץ רבה הראשון של בני ברק על גבי נייר רשמי שלו עם חתימתו. רבי יהונתן אייבשיץ אב”ד לאשיץ (נפטר בוורשא ב' חשון תרע”ו): נין ונכד לרבי יהודה ליב אייבשיץ אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ אב”ד הקהילות אה”ו, נולד בקאצק והיה מחשובי רבני פולין, חסיד מקושר לאדמו”רי קוצק וגור. מקצת מתשובותיו בהלכה נדפסו ע”י חתנו הרב מקארוב בספר ”תפארת יהונתן”, ירושלים תרצ”ד. חריף עצום וגודל חסידותו וטהרתו במקוואות וצדקתו ביראת ה' אין לתאר (לשון חתנו). ב מכתב הגר”ח סולובייצ'יק לבני קהלתו לאשיץ כתב אודות רבם כי הוא ”תלמיד חכם וגאון גדול, גדולת תורתו ויראתו רבה מאוד” , ולכן יזהרו בכבודו.   הרב אריה מרדכי רבינוביץ (תרמ”ה, 1885 - תשט”ו, 1955): היה רבה הראשון של בני ברק (1927-1924). נולד בעיירה קורוב שבפולין, לרב יעקב אהרן שכיהן ברבנות באוסטרובה, חסיד גוסטינין, וצאצא ליהודי הקדוש מפשיסחה, דרך שושלת פוריסוב. היה חתן רבי יהונתן אייבשיץ רבה של לושיץ. בעקבותיו נהיה חסיד גור. בגיל שש עשרה התמנה לרבנות בעיר קורוב בפולין. בשנת תרס”ה (1905), במלחמת רוסיה–יפן, נמלט לעיר בריסק ושהה כשנה במחיצתו של הרב חיים סולובייצ'יק. בשנת תרע”ג (1913) התמנה כרבה של העיר קארוב. בתחילת שנות ה-20 היה שותף בקבוצת חברי חברת ”בית ונחלה” בוורשה, שתכננה הקמת יישוב חרדי-חסידי בארץ ישראל. בשנת תרפ”ד (1924) היה בקבוצת העולים הראשונה שהקימה את בני ברק. מיד עם בואו הוכתר כרב המושבה. הקים את צריפו בגבעה הסמוכה לכניסה למושבה. בשנת תרפ”ז (1927) אירח בביתו את האדמו”ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, שהגיע לביקור בארץ ישראל. בשנת תרפ”ז (1927) עזב את בני ברק ועבר להתגורר בירושלים, שם כיהן כדיין ומורה הלכה. רבה של רמת גן הסמוכה, הרב שלמה זלקינד לנדרס, החליף אותו כרב זמני, עד למינויו של הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר. בשנת תרפ”ט (1929) נאלץ להגר לארצות הברית, אך לא השתקע בה ושב לירושלים. עם שובו, התגורר בשכונת בתי ורשה. בשנת תרצ”ד (1934) הדפיס בירושלים כמה מתשובותיו בהלכה של חותנו בספר ”תפארת יהונתן” וצירף בו את חידושיו בשם ”כליל תפארת”. כמו כן הדפיס את הספר ”כתר היהודי” מתורת זקנו ”היהודי הקדוש” ואת הספר ”זכותא דאברהם” של דודו רבי אברהם מפוריסוב. כמו כן, חיבר ספר בשם ”קרני רא”ם”, ובו אסופה רבה של סיפורי מופתים על צדיקי פולין. חתנו הוא הסופר והחוקר הרב משה שלמה כשר. ירושלים, תרצ”ד [1934]. מהדורה יחידה. י”ל ע”י חתנו הנ”ל רבי מרדכי אריה רבינוביץ רבה הראשון של בני ברק. עו דף. הכריכה מנותקת.