Bidspirit auction | האציל מטרויינבורג - חברו של

האציל מטרויינבורג - חברו של בעל ה”תוספות יום טוב”. ירושלים, תשמ”א [1981]. נדיר ומעניין. - סיפור מאת שלמה בן דוד. יעקב בת-שבע פון טרוֹייֶנבֶּרג, או יעקב ב”ש (לעיתים בָּשֶבי, בָּסֶבי, בכתיב לטיני: Jacob Bassevi von Treuenberg; ש”ל/ש”מ, 1570/1580 – שצ”ד, 1634): היה פרקליט, סוחר ואיש כספים יהודי איש פראג, סוכן החצר של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה במהלך מלחמת שלושים השנים וראש הקהל בעירו. היהודי הראשון בקיסרות שקיבל תואר אצולה. עם עלותו של פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, על כס הקיסרות, העניק לו ב-1622 את תואר האבירות ”פון טרוֹיֶנברג” (Treuenberg) .  ב”ש היה מעשיריה הגדולים של העיר היהודית בפראג, רכש בתים רבים ובנה לו בה ארמון (שנהרס בעת הריסתה של רוב העיר היהודית במפנה המאה ה-20). בשנת 1627 פעל מתוקף תפקידו כראש הקהל של יהודי פראג ומתוקף מעמדו לפיטוריו של רבה של פראג, רבי משה ר' מנדלש, ולמינויו של הרב יום טוב ליפמן הלר במקומו. בקהילה היהודית בעיר רווחו שמועות באשר לקפידה וקללה שהטיל ר' משה על ב”ש ושותפיו להליך ההדחה. הם ראו בקללתו את הסיבה לפרשת הסתבכותו המשפטית וכליאתו של ה”תוספות יום טוב”, ואת אסונו של ב”ש: בשנת 1629 נאסר הרב יום טוב ליפמן הלר בשל הלשנה, ב”ש ערב לשחרורו ובהמשך שילם חמישית מהקנס שהושת עליו. פעילותו בפרשה זו מסוקרת בהרחבה במנשר ”מגילת איבה”, יומנו של הרב הלר אודות האירועים. שלוש שנים לאחר מכן נישאה דובריש בתו של הרב הלר לנכדו של ב”ש, שמואל בן בנו אברהם.  קרל מליכטנשטיין, מגנו העיקרי של ב”ש, מת בשנת 1627, ובשנת 1631 החל פרדיננד השני לחשוד בו והחליט לאסרו. הוא נכלא ורכושו הוחרם. רק אודות לערבות אישית של אלברכט פון ולנשטיין הוא שוחרר ונמלט לעיירה איצ'ין בצפון-מזרח בוהמיה ושב לעסוק במסחר תחת חסותו של ולנשטיין. זמן קצר לאחר רצח ולנשטיין, הוא נמלט למלאדה בולסלאב (בומסלא בפי יהודיה) ונפטר בה. הוא נקבר בבית הקברות היהודי המקומי. צאצאיו חיו בעוני בפראג עוד דורות ספורים. ירושלים, תשמ”א [1981]. מהדורה יחידה. 160 עמ'. צילומים ואיורים.