Bidspirit auction | קונטרס ע' פנים לתורה -

קונטרס ע' פנים לתורה - חיבורו הגאוני של רבי יוסף ענגיל, 70 תירוצים על קושיא אחת - עותק מיוחס של רבי יחזקאל אייזיק פאנעט מדעעש. לעמברג, תרמ”ט [1898]. מהדורה ראשונה. - המחבר בגאונותו הנדירה תירץ שבעים תירוצים לסתירה בתלמוד בבלי בדברי רב אשי (מדבריו בפסחים מד, ב לדבריו בזבחים צז, ב). עותק מיוחס של רבי יחזקאל יצחק אייזיק פאנעט מדעעש - בפנים הכריכה הקדמית ישנה חתימתו בכת”י ”הק' יחזקאל יצחק אייזיק פאנעט”, בשער הספר יש חותמות שלו ”יחזקאל אייזיק בן מו”ה שבתי פאנעט” - נכד הרה”ק ר' מנחם מנדל פנט האדמו”ר מדעעש בעל מעגלי צדק (אביו רבי שבתי בעל ”מבשר טוב” היה חתנו של האדמו”ר), בנו של האדמו”ר גאב”ד קרלסבורג המראה יחזקאל - רבי יחזקאל יצחק אייזיק, הוציא לאור יחד עם אביו רבי שבתי את הספר של זקנו 'מראה יחזקאל' על התורה. הרב יוסף ענגיל ראב”ד קראקא (תרי”ט, 1858 – תר”ף, 1919):   שיטת לימודו הייתה ייחודית, ונחשב אחד מראשוני מפרשי התלמוד בדרך ההיגיון הנושקת לפילוסופיה. מיעוט מספריו שרדו. עוד בהיותו ילד כונה ”העילוי מטרנוב”. בצעירותו למד בחברותא עם קרוב משפחתו, הרב שמואל ענגיל, אב בית הדין של ראדומישלא. כמו כן היה נוהג ללמוד עם חברו, רבי מאיר אריק.  בקרקוב כיהן תחילה כדיין אך מהרה מונה לאב”ד ובמשרה זו כיהן עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. עקב מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעקור בשנת תרע”ד לווינה האוסטרית, שם שהה עד לפטירתו. בהלווייתו שהתקיימה בעיר ווינה השתתפו כעשרים אלף איש. לפי הרב מנחם מנדל כשר, הרב ענגיל השתתף באספת רבנים שהתכנסה בווינה לפי דרישת הממשלה האוסטרית, כדי שיחתמו נגד הצהרת בלפור. הוא מנע את החתימה בהכריזו ”היד החותמת תיקצץ!”. ספריו מפגינים את בקיאותו הרבה בספרות התלמודית והם נחשבים עד היום לדוגמאות קלאסיות של חריפות ופלפול תלמודי. קונטרס ”גבורות שמונים” שלו מכיל שמונים תירוצים על קושיה אחת. הוא היה בקיא גם בתורת הנסתר וכתב חיבורים בענייני קבלה, ככל הנראה הושפע גם בכתיבתו התלמודית מלימודיו אלו. בגיל צעיר מאוד החל לרשום את חידושיו, ניתן למצוא פעמים רבות בכתביו את הלשון ”בעודי בטל ילדותי..” וכדומה. משך כל חייו עסק בכתיבה, עד שהצטברו תחת ידיו חיבורים רבים מאוד, אך רק מעט מהם מצויים בידינו. הרב שמואל וואזנר העיד כי בצעירותו ראה בביתו של ר' יוסף 90 חיבורים תורניים בכתב ידו, וישנן אף עדויות על למעלה מ-120 כרכים. לעמברג, תרמ”ט [1898]. בדפוס בעריל ליב נעכעליס. מהדורה ראשונה. [1] נו דף. כריכה ישנה מנותקת.