Bidspirit auction | ספר מלבושי יום טוב, לבעל

ספר מלבושי יום טוב, לבעל התוספות יום טוב (ח”א) - העותק של הרב אשר לעמיל שפיטצער הי”ד אב”ד קירכדארף תלמידו המובהק של הגאון ר' שמואל רוזנברג מאונסדורף. ווארשא , תרנ”ה [1895]. מהדורה ראשונה. - ספר מלבושי יום טוב, חדושים יקרים מפז ומפנינים על ספר לבוש אורח חיים, אשר איזן וחקר כבוד רבינו הגאון בעל תוספות יום טוב – לפנינו חלק א' בלבד. חלק א': לבוש אורח חיים (סימן א-רצט) ונלוה לו בסופו תשובה אודות המציצה בפה מכבוד הרב יצחק הכהן פייגענבוים ממלא מקום הרב דק”ק ווארשא. עמ' 7-8: פתח דבר, מאת ר' נפתלי שווארץ. עמ' 140-144: תשובה, מאת ר' יצחק הכהן פייגענבוים. יוצא לאור פעם הראשונה, מתוך העתק כת”י של הרב הגאון ר' ידידי' טיאה ווייל אבד”ק קארלסרוא הנמצא בידי הרב הגאון ר' נפתלי הכהן שווארטץ נ”י אבדק”ק ה'מאד בצירוף ההלכות מס' הלבוש השייך לס' מלבושי יו”ט. הסכמות: ר' אברהם [בארנשטיין], סאכאטשאב, כ שבט תרנ”ה; ר' יצחק הכהן פייגענבוים, ווארשא, ראש-חודש סיון תרנ”ד; ר' חיים חזקיאו מדיני, קאראסוב-באזאר כב כסליו תרנ”ה; ר' אברהם בנימין קליגר, בראדי, ז מנחם-אב תרנ”ד. בדף הפורזץ יש רישום בעלות  בו נכתב: ”נתתי במתנה לדודי המה”ג החסיד כקש”ת מה”ר אשר לעמיל סג”ל שפיטצער”. מתחת יש חתימה של מרדכי וועבער - שימש כראש הקהל בעיר פרשבורג. הרב אשר לעמיל שפיטצער הי”ד אב”ד קירכדארף (תרכ”ב, 1862 - תש”ה, 1944): נולד בעיר ווערבוי (במדינת סלובקיה) שבה שימש אז כרב הגאון רבי קאפיל רייך זצ”ל, שהיה אח”כ אב”ד בעיר הבירה בודפסט, שהכיר בילד אשר לעמיל סימני גדלות ודאג עבורו לסדרו בישיבה הגונה וכך נכנס להישיבה הרמה בפרעשבורג בימי כהונת השבט סופר זצ”ל. לימים עבר לישיבה הגדולה באונסדארף ודבק ברבו הגדול בעל תולדות שמואל, הגאון ר' שמואל ראזענבערג זצ”ל, והרבה חידושי תורת רבו נדפסו ממה שהעתיק תלמידו רבי אשר לעמיל. ידוע מאמר רבו הנ״ל, שיש לו שלשה תלמידים שעליהם העולם עומד. על התורה הרב ממאגענדארף (ר׳ יהושע בוקסבוים ־ גאלאנטא) על העבודה הרב מטירנוי (ר׳ שמואל דוד אונגר ־ נייטרא) ועל גמילות חסדים ר' אשר לעמיל הנ״ל, שהיה מפורסם בעסקנותו בהרבה עניינים. למד גם אצל ר' ישעיהו זילברשטיין זצ”ל אב”ד וייצן. היות שהיה בן עניים והיה צריך לפרנסה קבל עליו בבחרותו משרת מלמד תנוקות בק”ק מאנענדארף. לאחר נישואיו עסק בתורה בבית חותנו הגביר בק”ק גלאטאנא, והיה ת”ח גדול וחריף עצום, מהקנאים הגדולים המתנהג בחסידות ומטיף נפלא. בשנת תרנ”ה נתקבל לדומ”צ בק”ק פאפא, לרב ב”חברת הש”ס” שהיתה מפורסמת מאוד שהיו שם ת”ח גדולים ומפורסמים. שם עמד בראש כנגד המהרסים, ויצא בעוז נגד בית הכנסת העירוני אשר נבנה ע”י הרפורמי לעאפאלד לעוו שהיה בעברו רב בק”ק פאפא, ובו לא העמידו את הבימה באמצע. אנשי הקהילה רצו לקבלו שם לדיין ולמגיד בתנאי שיתפלל בבית הכנסת הנ”ל, אך הוא סירב לקבל את המשרה מטעם זה. בשנת תרס”ט נתקבל כאב”ד בעיר קירכדורף באונגארן, ונודע שמו לתהלה כמגיד מישרים ונואם בחסד עליון, וכה נבחר לשמש כנציג אגודת ישראל ומראשיה במדינות אונגארן וטשעכסלאוואקייא, והשתתף בכנסיה הגדולה בווינה בשנת תרפ”ג. בשנת תרפ״א נסעה משלחת של ״אגודת ישראל״ לאמריקה, חברי המשלחת היו, הרבנים: ר׳ דן פלוצקי בעל ”כלי חמדה” זצ”ל, ר׳ אשר לעמעל שפיצער, ר׳ יוסף לעוו וד״ר מאיר הילדעסהיים וד”ר נתן בירנבוים. מטרת המשלחת היתה לייסד את אגדות ישראל באמריקה, ובכל מקום אשר מגיע נתקבל בכבוד ורב ונתכבד לדרוש בקרב יוצאי עסטרייך-אונגארן. בר”ח תמוז תרפ”ב השתתף הרב אשר לעמיל בוועידת טשאפ, והציע שם שלא ימהרו להחליט איסור על ”אגודת ישראל”, אף שיש לו ביקורת על דברים מסוימים, היות שנמצאים ביניהם גאונים וצדיקים. והציע לשתף פעולה עם מנהלי האגודה בכל מדינה, על מנת לתקן את הדרוש תיקון. בעניין פעילות לטובת הישוב בארץ ישראל, הציע לתת לבית דינו של הרב זוננפלד לבדוק להגדיר אילו מהדברים הם נחוצים ואינם מתנגדים לדת היהודית. בסופו של דבר הוחלט שם שלא להתחבר עם ה”אגודה”. בסוף ימיו התגורר רבי אשר לעמיל בעיר נייטרא אצל בנו ר' חיים יהושע, שם הסתתר בשנות החורבן, ומשם נשלח לאושוויץ ונהרג על קידוש ה'. וארשא , תרנ”ה [1895]. מהדורה ראשונה. הובא לביה”ד ע”י האחים מ' יעקב שלמה ומ' ישראל איסר בני הרב הגאון הנ”ל (ר' יצחק הכהן פייגענבוים) ונכדי הגאון המחבר. [8], 144 עמ' - 2 שערים.