Bidspirit auction | ספר אות היא לעולם ח”ב

ספר אות היא לעולם ח”ב - הערה בכת”י רבי רחמים יוסף פראנקו (החרי”ף). אזמיר, תרכ”ה [1865]. מהדורה יחידה. - ספר אות היא לעולם ח”ב, מערכות וכללים עם תשובות וחידושי הלכה, על פי סדר א' ב'. מהגאון הקדוש רבי יהושע [יאושע] רפאל פנחס די שיגורה, רבו וחברו של הגאון רבי חיים פאלאג'י. בדף רה\1 יש הערה ארוכה בכתב יד עם חתימת החרי”ף - רבי רחמים יוסף פראנקו. רבי יהושע רפאל פנחס די שיגורה [מכונה: הפרד”ס או הפרד”ש] (?- תרי”א, 1851): היה אב בית הדין, ראש ישיבה, מקובל, ופוסק באזמיר, מחבר הספר אות היא לעולם. נולד לרב שמואל, בנו של הרב יצחק די שיגורה, מחבר התקון לל”ג לעומר. למד אצל הרב חננאל חאביף. למד עם תלמידו-חבירו הרב חיים פאלאג'י למעלה מעשרים שנה. כיהן כרב של קהילת קודש שלום באזמיר במשך יותר מארבעים שנה. היה מורגל לומר תמיד ”בכל העניינים שבעולם, אין עוד מלבדו”. היה מסגף עצמו בתעניות, וציווה שיאמרו עליו בהשכבה שהיה מרובה בייסורים. כל ימיו הרביץ תורה ומוסר, והעידו עליו שאפילו בבית המרחץ היו מתקרבים אליו לשמוע מפיו דברי תוכחה ”והיינו יוצאין מלפניו בלב נשבר ונדכה משמוע נועם מוסרו”. היה ידוע כחסיד וקדוש, עד שהרב חיים פלאג'י העיד עליו: ”כי ראוי לומר עליו בפה מלא דלא קם כמוהו בגודל חסידותו וקדושתו ולא יכילון מגילות ספר לספר תהילותיו ומידותיו הטובות ואמינא ולא מסתפינא כי כל הבא לפניו אפילו הדיוט שבהדיוטין היה קונה יראת שמים והארת קדושה בשמעו חן שפתיו... ותיתי לי כי כל העולם לא הכירוהו אחד מאלף מיני קדושתו ושקדנותו בתורה ובגמ”ח”. בנו היה הרב רחמים נסים יהודה די שיגורה מחבר הספרים עקב ענוה ומגיד דבריו. הרב חיים רחמים יוסף פרנקו [מכונה החרי”ף] (1835, תקצ”ה – 1901, תרס”ב): היה רבה של העיר חברון וראש קהילת הספרדים בעיר ומייסד בית החולים חסד אברהם. נולד ברודוס, בשנת תרכ”ח עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עם אשתו אסתר מזל-טוב, ביתו של חכם רפאל יצחק ישראל רבה של רודוס ואב”ד הספרדים בירושלים. מיד עם בואו מונה לשמש כחבר בית דין בבית דינו של הרב יעקב שאול אלישר (ה”ישא ברכה”) יחד עם הרב שלום משה חי גאגין. בשנת תרל”ג נשלח כשליח דרבנן מטעם הכולל הספרדי בירושלים לטורקיה ולאוסטריה, בביקורו בווינה נתקבל לראיון אצל קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון. בשנת תרל”ח התמנה לרבה של העדה הספרדית בחברון. היה מחלוצי היציאה מחומות הרובע היהודי בחברון, ועודד יהודים אחרים ללכת בעקבותיו. בשנת תרנ”ג הקים את בית החולים ”חסד לאברהם” (על-שם הרב אברהם אזולאי), המוכר בימינו כבית הדסה. נקבר בבית העלמין העתיק בחברון. הרב חיים חזקיהו מדיני מילא את מקומו כרבה הספרדי של קהילת חברון. בניו היו פרנסים בקהילת חברון. במהלך מאורעות תרפ”ט נרצחו בתו וחתנו הרב חנוך חסון, אשר כיהן כאב בית הדין בחברון. בנו מאיר נותר היחיד מבין רבני חברון והוא ניהל את ענייני העיר במשך שנה ולאחר מכן עבר לירושלים. נכדו (בן בנו הרב רפאל נסים) היה אברהם פרנקו. אזמיר, תרכ”ה [1865]. מהדורה יחידה. [2], רכז, דף. מצב כללי טוב, מעט עש בחלק מהדפים ברובו בשולים, כריכה מקורית עם שדרת עור, דפים לבנים עבים ואיכותיים.