Bidspirit auction | פקסימיליה נדירה של ספר דורש

פקסימיליה נדירה של ספר דורש טוב בכתב יד קדשו של הגאון הקדוש האדמו”ר האביר יעקב אביחצירא - עם חתימת הבבא ברוך אביחצירא. בהוצאת מוסדות באבא סאלי בנתיבות. - ספר דורש טוב, דרשות למועדים והספדים, עם ”שערי ארוכה”, פירושים לפסוקים שונים בסדר האלף-בית, על פי מוסר וקבלה, מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא. רבי יעקב אבוחצירא – ה”אביר יעקב” (תקס”ו-תר”מ):  נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב”ד בקהילת תאפילאלת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו, רוב רבני האזור נכנעו למרותו. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו”ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב (מלכי רבנן, דף סו – וראה בספר ”מעשה ניסים”, ירושלים תשכ”ח, שנכתב עפ”י ידיעות וסיפורים ששמע המחבר מפי ה”בבא סאלי” ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה ”אלחזן אל כביר” [=הרב הגדול]. נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו נכתב: ”מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו”ר עט”ר וצ”ת כמוהר”ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק”ל זיע”א...”. מחיבוריו הנוספים: גנזי המלך; יגל יעקב; יורו משפטיך ליעקב; פיתוחי חותם; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים. לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד היום הזה בארץ ישראל. רבי ברוך אבוחצירא (מכונה גם בבא ברוך; תש”ב, 1941): הוא בנו של המקובל רבי ישראל אבוחצירא (”הבבא סאלי”). מאז פטירת אביו עומד בראש החצר בנתיבות ואף ניהל את המוסדות עד לשנים האחרונות, אז נחלש, והניהול בפועל עבר לידי בנו ממשיך דרכו, הרב משה אליהו אבוחצירא. נולד למשפחה מקהילת יהודי תאפילאלת במרוקו, בה כיהן אביו כרב המחוז. למד בישיבה שנוסדה על ידי רבי יעקב אבוחצירא, ה”אביר יעקב”, ונוהלה על ידי אביו. בגיל תשע הצטרף ל”חברא קדישא” במחוז תאפילאלת ובגיל שש עשרה הוסמך לרב, שוחט ומוהל. עלה לישראל עם אביו בשנת תשי”ד. התגורר בירושלים, תחילה למד בישיבת תפארת ציון, ולאחר מכן למד בישיבת פורת יוסף במשך שנתיים. לאחר שנתיים שב עם אביו למרוקו והמשיך בלימודיו בישיבת ”אביר יעקב”, עד לנישואיו אז עבר להתגורר בפריז. בשנות השישים שוב עלה לישראל, והתגורר באשקלון. היה סגן ראש עיריית אשקלון משנת 1970 עד 1978. בשנת 1984, לאחר פטירת אביו, בעת השבעה, לבש את גלימת אביו והכריז על עצמו כיורשו, לאחר שהתנער ממעשיו בעבר, ולאחר מותו של אחיו הגדול רבי מאיר אבוחצירא שנפטר שנה קודם. היה לומד חברותא עם הרב יששכר מאיר ראש ישיבת הנגב בנתיבות.