Bidspirit auction | ברית אברהם על סדר המילה

ברית אברהם על סדר המילה וחקירות היסטוריות שונות - עותק מיוחד עם פנקס מוהל בסופו בכתב יד. פראנקפורט דמיין, תר”ך [1860]. - ספר ברית אברהם, כולל סדר המילה, תפילותיה, ופיוטיה, ותרגומם לגרמנית. עם ביאור על פי הש”ס והפוסקים והמדרשים. מאת הרב ד”ר צבי בנימין אויערבאך [הצב”א]. כמו כן כולל הספר: חקירות על נוסח התפילות והפיוטים - ועל מחבריהם, על רבי אליעזר ממגנצא משפחתו וחבריו, על זמן יישוב היהודים בפרנקפורט דמיין, על גרושי קולוניא ובונא, ועל מכשול עוון של המוסר קרויס ועוד. עותק מפואר - כריכת עור עתיקה ומפוארת עם עיטורי זהב, חיתוך דפים מוזהב, נייר בהיר ואיכותי. בשדרת הכריכה ישנה הטבעה של הטקסט: ”Beschneid Buch fur Leop. S. Baer” = ספר ברית מילה עבור לאופולד ס. בר [זהו שמו של המוהל לו היה שייך הספר ופנקס המוהל שבסופו] עם הספר נכרכו עוד כ-100 דפים איכותיים שנועדו לשמש כפנקס מוהל - בארבעת הדפים הראשונים בלבד ישנו רישום בכתב ידו של מוהל אלמוני של 36 בריתות שביצע באשכנז בין התאריכים תרל”ו [1875] - תרמ”ה [1885] - הרישום מדוייק ומדוקדק והוא מציין בו מי עשה את החיתוך ומי את הפריע, לפעמים הוא עשה את שניהם ולפעמים מישהו אחר עשה את אחד מהם והוא מציין את שמו, בנוסף הוא כותב מי היה הסנדק והאם המילה היתה בזמנה. בדף האחרון ישנו רישום בכת”י יפה של מזמורי ”למנצח על השמינית” ו”שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון” ו”עלינו לשבח”. הרב ד”ר צבי בנימין (הירש וולף) אוֹיֶרבַּך (בראשי תיבות: הצב”א; תקס”ח, 1808 – תרל”ב, 1872): היה רב גרמני, בן למשפחת הרבנים אוירבך, ממנהיגיה הבולטים של האורתודוקסיה ביהדות גרמניה במאה ה-19. נודע על שם ספרו ה”נחל אשכול”. מקובל לראות בו אחד מראשוני רבני הנאו-אורתודוקסיה. נולד בנויוויד לרב אברהם אוירבך (נפטר ב-תר”ו), רב העיר ובנו של רבי אביעזרי זליג אוירבך, ולאשתו השנייה, אסתר רבקה לבית אופנהיים-ליפשיץ. היה הבן הבכור מתוך שישה עשר ילדים מנישואיו אלו של אביו. בהיותו כבן שנתיים עקרה המשפחה לבונא, עם התמנותו של אביו לרבה של העיר ושל חבל הריין כולו. בצעירותו למד אצל אביו, וכשגדל נשלח ללמוד אצל רבי יהודה ליב קרלבורג, רבה של קרפלד ותלמידם של רבי נתן אדלר ורבי מאיר ברבי. לאחר חמש שנות לימוד עבר לוורמס, ללמוד אצל רבה של העיר, הרב יעקב קופל במברגר. במקביל ללימודיו התורניים רכש השכלה כללית באוניברסיטת בון ובאוניברסיטת מרבורג, וב-1834 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת גיסן. בכך היה בן הדור הראשון של הרבנים באורתודוקסים בגרמניה שפנו ללימודים אקדמיים ורכשו תואר דוקטור. ב-1834 התמודד מול לאופולד צונץ על רבנות דרמשטאדט ומדינת הסן. במשך כל שנותיו ברבנות דרמשטאדט והסן התפלמס עם מתקני הדת הרפורמים, שהיו הרוב בוועד הקהילה בדרמשטאדט, ולאחר 23 שנים (1857) הצליחו מתנגדיו להביא לפיטוריו מן הרבנות ובמקומו מונה יוליוס לנדסברגר. לאחר פיטוריו פרש לפרנקפורט דמיין והתרכז במחקריו התורניים. בתקופה זו חיבר את ספריו. הוצעו לו משרות רבנות בקהילות שקלוב ומוהילב במזרח אירופה, אך הדבר לא יצא אל הפועל. בשנת תרכ”ג התמנה לרבנות הלברשטאדט, שהייתה אחת הקהילות העירוניות הבודדות בגרמניה שנותרו בעלות רוב אורתודוקסי. ברבנות הלברשטאדט כיהן עד פטירתו. בנו רבי אביעזרי זליג אוירבך, ירש אותו כרבה של הלברשטאדט. אחד מחתניו היה הרב ד”ר אלעזר לאב (Löw), רבה של אלטונה. באמצע המאה ה-19 (האלברשטאדט, תרכ”ח-תרכ”ט) הדפיס הרב אוירבך לראשונה את ספר האשכול, חיבור הלכתי שחיבר רבי אברהם בן יצחק מנרבונה, מחכמי פרובנס בתקופת הראשונים. הרב אוירבך צירף לו ביאור בשם ”נחל אשכול”, והוסיף מבוא על זיהוי המחבר ותולדותיו. מיד אחרי הוצאתו לאור, עוד בחיי הרב אוירבך, פורסם מאמר ב”החלוץ” מה'מגיה' שטען שהספר של הרב אוירבך הוא זיוף המכיל חומר רב שאינו מקורי. פראנקפורט דמיין, תר”ך [1860]. [8], 140 עמ'. בדף הפורזץ מודבק איור תחריט יפה. הכריכה משופשפת ועם מעט קרעים.