Bidspirit auction | ספר סגולה: הליכות עולם -

ספר סגולה: הליכות עולם - מהשוחט המקובל רבי יצחק אייזיק שוחט מזורוביץ. לבוב, תרס”ח [1908]. מהדורה שניה. פרענומעראנטען עם אזכור הברון רוטשילד. - ביאור מאמרים בתלמוד המתחילים: ”לעולם יהא אדם” בסדר א-ב, מאות ג עד נ. נדפס תחילה כחלק ב מספרו ”יסוד יצחק”, זאלקווא תק”ע. מאת השוחט המקובל רבי יצחק אייזיק שוחט מזורוויץ. ”המוציא לאור ברוך פרענקיל בן ... ר' ישראל ליב זלה”ה מפרעמישלאן ונכד ... בעל ... דגל מחנה אפרים [ר' משה חיים אפרים מסדילקאב] זי”ע ונכד ... ר' מאירל מפרעמישלאן ... החונה פה סאקאלאווקא ...”. בשער הספר נכתב ע”י המו”ל בשם המחבר שכל מי שיקנה את הספר יועיל לו: ”לשמירה מעילה לברכה ולהצלחה ולזכות לבני חיי אריכא ומזוני רויחא”. עם ההסכמות שבהוצאת תרס”ז מאת: ר' מאיר [קריסטיאנפאלער], ר' יעקב אורנשטיין ור' יהושע העשיל באב”ד מספרו ”יסוד יצחק”; ר' צבי הירש ראזניש ור' משה ב”ר הלל אוסטרר מספרו ”רזא מהמנא”. בדף 4 יש רשימת פרענומעראנטען שבסופה מודה המו”ל גם לברון בנימין רוטשילד מפריז! - הברון אַבְרָהָם בִּנְיָמִין אֶדְמוֹנְד גֵ'יימְס דֶה רוֹטְשִׁילְד מכונה אבי היישוב וגם הנדיב הידוע (Edmond James de Rothschild; 1845, תר”ה – 1934, תרצ”ה). מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ”ה-תקמ”ג): היה שוחט ובודק ומקובל בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. נולד לאביו רבי יעקב הלוי (סג”ל) בעיר פרמישלא. למד בעיר פרמישלא אצל הרב אשר אנשיל קרמניצר ואחר כך עבר משם לכפר זורוביץ ושם עסק עד סוף חייו בהתבודדות, התפרסם רק סמוך לפטירתו. צדיקים רבים היו נוסעים אליו, ביניהם גם רבי ישראל בעל שם טוב. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. לפרנסתו סובב בעיירות הסמוכות ועסק בהן במילה, שחיטה ולימוד תלמידים. את ספריו כתב בלילות. על כתביו בחכמת הנסתר, ציווה שאחרי פטירתו ישימום בקברו. בני פרמישלא הניחו בקברו את העתקת כתב היד, אך את גוף כתב היד השאירו אצלם על מנת לפרסמם. מכתביו התפרסמו הספרים ריזא דמהימנותא, אותיות דרבי יצחק, הליכות עולם ויסוד יצחק. מסופר על המחבר שביקש מבעל ה”ישמח משה”, שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה”ישמח משה” שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה”ישמח משה” ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה”ישמח משה” על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה”ישמח משה” להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר ”רזא מהימנא” (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו ”רזא מהימנא” ו”יסוד יצחק”, וכן על פי המסופר בספר ”תהלה למשה”, מאת רבי משה דוד טייטלבוים). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש”ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272). לבוב, דפוס א. סאלאט, תרס”ח [1908]. מהדורה שניה. [4], לב דף.