Bidspirit auction | אוסף 12 ספרי ארכיאולוגיה נדירים.

אוסף 12 ספרי ארכיאולוגיה נדירים. - 12 ספרים ב-17 כרכים: 1) קדמות העברים. ירושלים, 1962. בני-עבר בשחר תולדותיהם. מאת אהרן ראובני (שִימשֶלֶביץ') (תרמ”ו, 1886 – תשל”א, 1971): היה סופר, משורר עברי ומתרגם מהשפות אנגלית, צרפתית ורוסית. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1969). אחיו של יצחק בן-צבי. בהוצאת ראובן מס. ספרית דני למדע פופולרי - 66. [1] עמ', VIII עמ'. איורים, צילומים. 2) הארץ במקרא. ירושלים, תשי”ד [1954]. ספר הארץ במקרא - נדודי ישראל במדבר, כיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים. מאת ד”ר זאב וילנאי. בלווית מפות וציורים. הוצאת ”תור ישראל”. 60 עמ'. פורמט אלבומי. 3) התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופה הפרסית. ירושלים, תשל”ג [1973]. התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופה הפרסית, 538-332 לפסה״נ, מאת אפרים שטרן. עם תצלומי ארכיאלוגיה רבים. בהוצאת ביאליק, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. 287 עמודים. 4) התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון. ירושלים, תשי”ז. התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון. מאת יוחנן אהרוני. בהוצאת מאגנס האוניברסיטה העברית. מעט נקבי עש בסוף הספר. 5) ברית דמשק - the Damascus covenant. שפילד, 1983. אנגלית. ספר ברית דמשק (או מגילת ברית דמשק או מגילת דמשק) הוא השם שניתן לספר המוכר לנו מגניזת קהיר וממגילות מדבר יהודה. כתבי יד של הספר נמצאו לראשונה בגניזת קהיר, בה נמצאו שני כתבי היד חלקיים של הספר. כתב היד הגדול משניהם הוא מהמאה ה-10 והשני מהמאה ה-12. במגילות מדבר יהודה ממערות קומראן נמצאו פרגמנטים מעותקים רבים של הספר, כולם קטנים יותר מהעותקים שנמצאו בגניזת קהיר. שם החיבור לקוח מהפעמים הרבות שמוזכרת בו דמשק, אליה נמלטו ובה כרתו ברית. ייתכן כי אין הכוונה לדמשק כשלעצמה, אלא כאלגוריה לבבל או אף לקומראן. מאת פרופ' פיליפ ר. דייויס (1945–2018): היה חוקר מקרא בריטי. הוא היה פרופסור אמריטוס ללימודי מקרא באוניברסיטת שפילד, אנגליה. בסוף שנות ה-90, הוא היה מנהל המרכז לחקר מגילות ים המלח. הוא היה גם המו”ל ומנהל המערכת של Sheffield Academic Press. הוא היה מחברם של ספרים ומאמרים על היסטוריה ודת ישראל העתיקה. דייויס קידם את תיאוריית הזיכרון התרבותי. הוא ודיוויד קליינס ערכו את כתב העת לחקר הברית הישנה ואת סדרת התוספת שלו. בהוצאת אוניברסיטת שפילד. [5], 267‎ עמ'. 6) ancient towns in israel - ערים עתיקות בישראל - חותמת פרופ' חיים רבין. ירושלים, 1963. מהדורה ראשונה. תיאור עיירות וערים המוזכרות בתנ”ך ויחסיהן החברתיים והפוליטיים עם תרבויות שכנות. מאת פרופ' שמואל אברמסקי. בעריכת שלמה קטקו וזהבה אלברט. את התרגום מעברית לאנגלית תיקן שמעון אפלבאום. הספר היה שייך לפרופ' חיים רבין שחותמתו מופיעה בפנים הכריכה. 278 עמ', חמש מפות. עם מעטפת הנייר המקורית. שמואל אברמסקי (1913 – 2004): היה היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי, ממייסדי המחלקה למקרא ולתולדות המזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממייסדי ”החברה לחקר המקרא”. נולד בפשרושל שבמחוז סובאלק שבפולין, למאשה-מרים וניסן אברמסקי, צאצא של רבי שמעלקה מניקלשבורג וקרוב משפחה של הרב יחזקאל אברמסקי. למד בגימנסיה יהודית בסובאלק. בצעירותו עסק בפעילות מרקסיסטית ואף נאסר. לאחר מכן נעשה ציוני, ובשנת 1935 עלה לארץ ישראל. זמן קצר לאחר עלותו לארץ ישראל החל בלימודי מקרא והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. בסוף שנות ה-40, בעצת פרופ' בנימין מזר, החל לעסוק בחקר המתכות של ארץ ישראל הקדומה. בשנת 1960 עשה את עבודת הדוקטורט בנושא זה. לפרנסתו עסק בהוראה, תחילה בבית הספר ”תלפיות” בירושלים ואחר כך במכללת בית ברל. בשנת 1965 הצטרף לקבוצת מייסדי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (עוד בגלגולה הראשון כ”המכון להשכלה גבוהה בנגב”) והיה ממייסדי המחלקה למקרא ולתולדות המזרח הקדום. לימד בה במשך כעשרים שנה, עד פרישתו בשנת 1984. היה ממייסדי ”החברה לחקר המקרא”, והיה חבר בחוג העיון בתנ”ך של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. ערך את חידוני התנ”ך הראשונים. במשך שנים שימש פרשן ב”פרקי היום בתנ”ך” בקול ישראל. הוא ערך את ”בית המקרא” ואת האנציקלופדיה לגאוגרפיה מקראית, וכמו כן היה חבר מערכת האנציקלופדיה העברית, אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה יודאיקה ו”עולם התנ”ך”. ערך את ”ספר שמואל ייבין” יחד עם יוחנן אהרוני ובן ציון לוריא. 7) 5 גיליונות נדירים של סדרת סקר ארכיאולוגי של ישראל. הוצאת האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל. ירושלים, תשל”ח-תשמ”ג [1978-1983]. נדיר ביותר. גליונות מספר: 1, 23, 28, 31, 168. מלאים במידע ארכיאולוגי חשוב וראשוני כולל תצלומים רבים ומפות. הסקר הארכאולוגי של ישראל מטרתו לסקור את שטחי מדינת ישראל במטרה למפות ולתעד את אתריה הארכאולוגים. במסגרת הסקר עליו מופקדת רשות העתיקות האתרים ממופים, נמדדים, מצולמים ונאסף אודותם מידע מגוון. לאחר קום המדינה הציע ד”ר שמואל ייבין, המנהל הראשון של מחלקת העתיקות, לראש הממשלה, דוד בן-גוריון, ”לערוך סקר ארכיאולוגי בשטח מדינת ישראל, כדי שבדורות הבאים ידע כל אחד מה צפון בשטח המדינה החדשה”. ביולי 1964 קמה ה”אגודת לסקר ארכיאולוגי של ישראל”. חוליות הארכיאולוגים של האגודה סקרו אלפי אתרים, רובם חדשים, בכל שטחי מדינת ישראל. הוצאת האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל. ירושלים, תשל”ח-תשמ”ג [1978-1983]. 8) נחלת יששכר - סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו, עמק יזרעאל והגליל התחתון המזרחי. ירושלים, תשל”ז. מאת נחמיה צורי. מאת נחמיה צורי-צימבליסט (תרס”ג, 1902 - 1991): היה ארכאולוג ישראלי. בשנות ה-50 ביצע סקרים ארכאולוגיים נרחבים, מטעם אגף העתיקות, בעמק יזרעאל ובעמק הירדן, וזיהה שתי התיישבויות נוספות של התרבות, חורבת מנחה (מונחתה). בשנים 1950–1967 ניהל צורי את בית הנכות, מסגד ממלוכי ששימש כמוזיאון לשימור עתיקות, בבית שאן. הוא פיקח על העתיקות בחבל הצפוני של ישראל,