Bidspirit auction | פמוט שבת דו קני לתלייה

פמוט שבת דו קני לתלייה מפליז ”תמר” ”TAMAR” ישראליאנה, חתום, גובה 27 ס”מ. אריה שכטר נולד בשנת 1935 בתל-אביב. בנערותו למד שנה בבית-ספר לעבודות נחושת בצפת. מגיל 15 החל לעבוד בבתי-חרושת אחדים לייצור חפצי חן, ביניהם אופנהיים, פלגף והדר. יעקב סנדיק, מי שהיה לימים שותפו, נולד בשנת 1935 בתל-אביב ונפטר בשנות השמונים. בסוף שנת 1956 נוסד בית-החרושת תמר בידי אריה שכטר ויעקב סנדיק. בתחילה פעל ברחוב החרושת 8 בתל-אביב ובשנת 1963 עבר למשכן חדש ומרווח ברחוב הפלדה 10 בבת-ים, שם אף נבנה בסמוך בית יציקה. בתמר ייצרו הן מזכרות בסגנון בצלאל לשוק התיירות המקומי והן חפצי יודאיקה ליצוא לארצות-הברית ולאירופה: חנוכיות, פמוטים, כדים, מזוזות, מפיונים, תומכי ספרים, צלחות קיר וצלוחיות (עם מכסים) לממתקים. אריה שכטר היה יוזם הרעיונות העיצוביים, שבוצעו בידי אשתו נעמי שכטר, ישראל דליהו וראובן דייגי. חלק מן המוצרים שנוצקו בפליז היו צבועים בצבעי תנור ונחרטו בידי נעמי שכטר, בנימין לוטנברג, אריה פרוספר ואחרים. בשנת 1995/4 נסגר המפעל והדגמים נמכרו לחן-חולון. מתוך הספר ”ארץ חפץ”, נורית כנען-קדר. בנימין לוטנברג נולד בישראל בשנת 1939. כבר בילדותו החל לצייר, ובנעוריו אף נשלח לעבוד, עקב המצב הכלכלי הקשה ששרר בבית, בתחומים המשיקים לאמנות ולציור, דהיינו במכוני גרפיקה, בדפוס משי ובמעבדות צינקוגרפיה. בעקבות חבר, הגיע לבית-החרושת תמר בדרום תל-אביב. על כך כותב לוטנברג: ”המפעל הזה [תמר], כמו התעשייה כולה, עוד היה נטוע בהשפעות של בצלאל ובקישוטיות המזרח-אירופית מוטיבים אוריינטליים עם קונוטציות דתיות. הארץ, לעומת זאת, הייתה ”צרפתית': דה-גול, פיאף, דה-שבו, הקומפניון דה-לה שנסון. ישראל שידרה אז אופטימיות, פתיחות, יציאה אל העולם הגדול, חיבור למודרניות. תיירים הגיעו לכאן כדי להתפעל מהיצירה הישראלית. מעטים מול רבים. החלוציות. הקיבוץ. במקביל התחילו ישראלים לצאת לחו”ל ולהביא לכאן את העולם הגדול. ההשפעות האלו ניכרו בכל תחום: בלבוש, בריהוט, בעיצוב... מתוך הספר ”ארץ חפץ”, נורית כנען-קדר