Bidspirit auction | הסטורי ונדיר! חוברת תקנות חברת

הסטורי ונדיר! חוברת תקנות חברת ”שיבת ציון” בחתי”ק גדולי רבני תימן. ירושלם, [תרס”ד] - קונטרס תקנות חברת ”שיבת ציון” לעדת התימנים בירושלים. בעמוד האחרון מופיע ”שטר התחייבות”, ממולא בכתב-יד וחתום בחתימת יד קדשם של רבני ומנהיגי העדה התימנית בירושלים: רבי שלום הלוי אלשיך, רבי אברהם חיים אלנדאף ונשיא החברה רבי אשר ן' יוסף חבשוש . ירושלים, [תרס”ד 1904]. הקונטרס כולל תקנון בן 28 סעיפים של חברת ”שיבת ציון” לעדת התימנים, ששמה לה למטרה הקמת קרן לרכישת קרקע לשם עיסוק בעבודת האדמה ובחקלאות לבני העדה. בראש הקונטרס מופיע: ”כאשר ראינו אנחנו יחידי ק”ק תימן שבפעיה”ק ירושלם ת”ו, כי אין לנו תקוה טובה לאחרית צערינו ודחקנו... שאר קהלות חושבין אותנו כמעט ככלי אין חפץ בו... רק ע”י אם נעסוק בעבודת האדמה... ולהיות כי אי אפשר להשיג... בלתי שיהיה לנו הקדמת כסף... בו נוכל להתחיל לקנות כברת ארץ... אי לזאת יעצונו... לייסד חברה קדושה... מאנשי קהלתנו... אשר לה יקרא בשם חברת 'שיבת ציון'...”. כל אחד מחברי חברת שיבת ציון קיבל עותק של פנקס התקנות שלפנינו, מעין 'פנקס חבר' ובסופו התחייבותם האישית של רבני תימן בחתימת יד קדשם, וערבותם על הכסף שאותו החבר השקיע בחברה. הפנקס שלפנינו ניתן לחבר רבי אהרן בן אהרן כ”ץ עראקי. מפרט: [1], ב-ח עמ'. 16 ס”מ. בדף האחרון חתי”ק הרבנים וחותמת החברה: ”חותם חברת 'שיבת ציון' לעדת התימנים פעה”ק ירושלם ת”ו Verein Schewth Zion Temonim Iereusalem”. מצב טוב מאוד: כריכה חדשה. ............................................... ........................... חכם שלום בן יוסף הלוי אלשיך [תרי”ט-תש”ד], רב העדה התימנית בירושלים ומגדולי המקובלים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ”ו הוא חתום יחד עם ”חכמי הישיבה הכללית” בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ”א עלה לארץ ישראל וגר בירושלים בה היה מחכמי ישיבות המקובלים ”בית אל”. בירושלים ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב”ד ורב-ראשי לעדת התימנים. הקים עם הרב חיים שאול הכהן דוויק את ישיבת ”רחובות הנהר”. בשנת תרס”ד הקים עם חברים את חברת ”שיבת ציון” – נשואת הקונטרס שלפנינו - לשם רכישת קרקעות באזור נבי סמואל. מחבר ”דורש שלום”. חיבר גם פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. וכרוניקה לתולדות קהילתו, שבה הוא מספר על התלאות בתימן ערב העלייה לארץ, והתיישבותם של העולים בירושלים וביפו. רוב כתביו לא ראו אור. הרב אלשיך נפטר בשנת תש”ד ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים. את מקומו כאב”ד ורב העדה התימנית בירושלים מילא הרב יחיא עבאהל. מארי אברהם בכה”ר חיים אלנדאף [תרכ”ו-ת”ש], נולד בקרית אלקבל בצנעא בתימן. למד תורה בבית מארי שלום אלמנצורה, ובהמשך בבית הכנסת 'בית צאלח', ובישיבת מארי חיים קורח. מפורסמת האגרת שמסר ליבניאלי בשליחותו לתימן ופתחה בפניו דלתות רבות. עלה מתימן לירושלים בעלית תרמ”ב. בירושלים היה ממייסדי כפר התימנים בכפר השילוח, ושימש כמנהיג העדה במשך כ-35 שנים. הוא ייסד את וועד קהילת התימנים, יסד בתי כנסת, את ישיבת 'תורת משה', שעמד בראשה, ופרסם את המאסף התורני 'תורה מציון'. במהלך מלחמת העולם הראשונה, נאסר ע”י הטורקים כמה וכמה פעמים, כדי ללחוץ על בני עדתו לזרז החייבים בגיוס להתגייס לצבא הטורקי. ניצחון האנגלים וכניסתם לירושלים בשנת תרע”ח הביאה תקווה לגאולה שלימה אך לדברי מארי אברהם אלנדאף: ”ואז התחילה ממשלת הציונים, ויקרבו אליהם האנשים הקרובים אל משמעתם, ואת החרדים אל דבר ה' ריחקו, ולאט לאט השתלטו על כל ענייני האומה.” ספריו: 'זכור לאברהם', 'שרידי תימן', 'מבשר טוב', 'פתחון טוב' על התורה, ו'זכרוני איש' - שו”ת.