Bidspirit auction | מכתב חשוב בכתי”ק ה”דבר אברהם”

מכתב חשוב בכתי”ק ה”דבר אברהם” מקובנא, אל ראשי הציונות בארץ ישראל. קובנא, תרפ”ג - מכתב נאה ומעניין מעצם קיומו, מאת קברניטה ומנהיגה של יהדות ליטא הגאון הנודע רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב”ד קובנא, אל שלושה מאבות הציונות בארץ ישראל: הרב יהודה ליב מיימון, ד”ר חיים פיק והצייר הרמן שטרוק. קובנא, אדר תרפ”ג [1923]. הדבר אברהם שולח מכתב משותף אל שלושת האישים, בו הוא מודה להם על הניחומים ששלחו אליו בעקבות אירוע אבל שעבר. המכתב ממוען אל הרי”ל פישמן מיימון והד”ר פיק במשותף [השנים ניהלו פרויקטים ציוניים משותפים וכנראה שמכתב הניחומים ששלחו אל הדבר אברהם היה גם הוא משותף]. בשולי המכתב שולח הדבר אברהם פריסת שלום ”לידידנו הנכבד מר שטרוק”. במכתב ניתן לראות את קירוב הדעת ואת הידידות השוררים באופו אישי [להבדיל מהמחלוקת האידאולוגית המרה], בין קברניטה ומנהיגה של יהדות ליטא, לבין קברניטי הציונות בארץ ישראל, שכידוע לא היתה רוח חכמים נוחה מהם, בלשון המעטה. הגאון הנודע רבי אברהם דובער כהנא שפירא [תרל”א-תש”ג], אב”ד קובנא. קברניטה ומנהיגה של יהדות ליטא. מגדולי הפוסקים במאה העשרים. חתנו של 'הגדול ממינסק' רבי ירוחם יהודה לייב פרלמן. ספרו ”דבר אברהם”, שחלקו הראשון נדפס לראשונה בשנת תרס”ו, בהיותו כבן 35 שנה בלבד, העמיד את מחברו הצעיר בשורה הראשונה של גאוני הדור כסולל דרך חדשה בנתיבות ים התלמוד. שבע שנים לאחמ”כ והוא בן 42 שנים נתעטר בכתר הרבנות של העיר הגדולה קובנה, במשרה זו נשא עד לשואה. בשנת תרצ”ט נסע לשוויץ לצרכי רפואה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה עדיין שהה בשוויץ. ידידיו התחננו אליו כי יציל את נפשו ויישאר בשוויץ הנייטרלית, אך הוא עמד על דעתו לחזור לעירו קובנה, באמרו כי קברניט לא נוטש את הספינה בעת סערה. הוא נפטר בגטו קובנה וליוו אותו למנוחת עולמים כעשרת אלפים איש, אנשים, נשים וטף. היתה זו הלויה הגדולה ביותר ומהאחרונות שהתקיימו בתקופת השואה. מקום קבורתו בבית העלמין בקובנה, ליד האהל של הרב הורוביץ ראש ישיבת סלבודקה. מפרט: [1] דף נייר, 14X22 ס”מ. נייר מכתבים רשמי. הכל בכתי”ק הדבר אברהם. מצב: טוב. נקבי תיוק. קרע משוקם בנייר דבק בלתי חומצי, ללא חיסרון בטקסט. …........................... הנמענים: הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון [תרל”ו-תשכ”], היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת ושר הדתות הראשון של מדינת ישראל. פרופסור חיים הרמן פיק [תרל”ט-תשי”ב], פרופסור למדעי המזרח, חוקר לשונות שמיות ואשורולוג. ממנהיגי תנועת המזרחי בגרמניה ובארץ, ראש מחלקת העלייה של ההסתדרות הציונית וחבר הוועדה המדינית של הסוכנות היהודית המורחבת. הרמן [חיים אהרן] שְטְרוּק [תרל”ו-תש”ד], מחשובי האמנים היהודים. עבודותיו קובצו בספרי תחריטים והדפסים. שטרוק עלה לארץ ישראל בשנת 1922. בנוסף, שימש שטרוק כפעיל ציוני, השתתף בכינוסים של הקונגרס הציוני העולמי, היה חבר הוועד הפועל הציוני וכיהן כחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל.