Bidspirit auction | מכתב ”פולמוסי-פוליטי” אודות תנועת פא”י.


מכתב ”פולמוסי-פוליטי” אודות תנועת פא”י. מהגאון רבי יחיאל יעקב וינברג בעל השרידי אש, מונטרה, תשכ”ג - “ולדעתי צריכים אפילו מי שאינם מחברי פא”י לסייע להם. אין כאן מקום לפוליטיקה מפלגותית, הכל מחויבים לעזור”! מכתב תמיכה חשוב בתנועת פועלי אגודת ישראל, השנויה במחלוקת. בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הנודע רבי יחיאל יעקב וינברג, מגדולי פוסקי דורו, ראש ביהמ”ד לרבנים בברלין, ונשיא אגודת הרבנים בפולין. מונטרה (שווייץ), תשכ”ג [1963]. המכתב נשלח אל הגאון רבי אליהו הכהן מונק רבה של קהילת גולדרס-גרין בלונדון. במכתבו מפציר בעל השרידי אש ברבה של גולדרס גרין להיות לעזר להר”ר יעקב ברונער מזכיר הועד הפועל של תנועת פא”י ועורך בטאונה שערים, בעת בואו לאסוף כספים בין עשירי קהילתו גולדרס גרין, לטובת בית הספר למורים של תנועת פא”י. מכתב התמיכה נשלח בשיאה של המחלוקת החרדית כנגד פא”י. פחות משנתים קודם לכן, בחודש אב תשכ”א, פורסם מכתבו החריף של הסטייפלר בו הוא כותב על תנועת פא”י: “השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם”, ועל מצביעיה כתב כי הם ”בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים”.  כנראה משום כך מוסיף השרידי אש בשולי המכתב: “ולדעתי צריכים אפילו מי שאינם מחברי פא”י לסייע להם, אין כאן מקום לפוליטיקה מפלגותית, הכל מחויבים לעזור”! מפרט: [1] גלוית דואר מבוילת וחתומה. 15X10 ס”מ. מצב: טוב. קמטים וסימני קיפול. .................................................. ................. הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג [תרמ”ד– תשכ”ו], מגדולי פוסקי דורו. בעל שו”ת שרידי אש. מרבותיו של הגראי”ל שטיינמן. צעירותו: נולד בצ'כנובצ'ה, שם למד עם רבה של העיירה - הרב אליהו ברוך קמאי, שלימים כיהן כראש ישיבת מיר ורב העיירה. בבחרותו למד בישיבת מיר, ובישיבת סלובודקה, שם התקרב לרבי נתן צבי פינקל - הסבא מסלובודקה, לרבי נפתלי אמסטרדם ולאחרים מאנשי תנועת המוסר. מאוחר יותר כתב מאמרים על התנועה ואישיה (בספרו ”לפרקים”). רבנותו: בשנת תרס”ו החל לכהן כרב בעיירה פילווישקי שבליטא. החל משנת תרפ”ד עמד בראש בית המדרש לרבנים על שם רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין; והחזיק בתפקיד זה עד לסגירת המוסד בליל הבדולח (1938). בסוף ימיו היגר לעיר מונטרה והיה מחשובי רבני שווייץ, אך סירב לשאת בשום תפקיד רשמי. בתקופת השואה: זמן מה שהה בגטו קובנה, ולאחר מכן הועבר לגטו ורשה, שם מונה על ידי רבני ורשה, למרות מצבו הבריאותי, לנשיא אגודת הרבנים הכללית, ולאחר מכן לנשיא אגודת רבני פולין. במסגרת פעילותו הוקם גם בית דין שבו היו חברים האדמו”ר מסוכטשוב והרב מנחם זמבא. סיפור קבורתו: בשנת תש”כ נפטר השרידי אש בשווייץ והובא לקבורה בישראל. רבנים ועסקנים ובראשם השרים בורג ושפירא ונשיא המדינה מר שז”ר, שהיו מתלמידיו, ביקשו לטומנו בבית הקברות סנהדריה שבירושלים, אולם בציווי רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, שהיה ידיד קרוב שלו, הסיטו בחורים מישיבת חברון את מהלך הלוויה והובילוהו לקבורה בהר המנוחות, לחלקה שהשתייכה לרב סרנא עצמו, בטענה כי על המנוח להיטמן בקרבה לגדולי תורה.