Bidspirit auction | הסליחות בנוסח חב”ד בו שפך


הסליחות בנוסח חב”ד בו שפך לבו בתפילתו גדול הצדיקים הנסתרים: המקובל הק' רבי יוסף וולטוך - עם חתי”ק וקוויטלאך מרגשים ומרתקים. ברכתו התדירה בפיו של רבי יוסף למשחרי פניו הייתה: ”כל הישועות” - וגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם! סליחות ע”פ מנהג חב”ד - הוצאה שלישית עם הוספות - מרכז לענייני חינוך - כפר חב”ד תשכ”ו | 1966. הסליחות בו העתיר המקובל רבי יוסף וולטוך זי”ע בתפילתו, על כל הפונים אליו והמחלים את פניו, בימי הרחמים של חודש אלול ותשרי, להיפקד בדבר ישועה ורחמים, לקראת השנה החדשה. בדף הפורזץ מופיעה חתימת יד קודשו של המקובל הפלאי ובעל המופת רבי יוסף וואלטוך זלה”ה - ”ב”ה ע”ה יוסף וואלטוך מעיה”ק ירושלים תובב”א וכעת בת”א אוסישקין 12”. בסליחות מקודש זה, שפך רבי יוסף וולטוך את נפשו לפני ה' בתפילותיו המפורסמות לישועתם של ישראל, שארכו שעות על גבי שעות במקומות קדושים ונסתרים מעין אדם, ומתוכו פעל ישועות כאבותיו הצדיקים הקדמונים. בסליחות אלו גופא התפלל הצדיק בימי הרחמים והסליחות. רבי יוסף וולטוך היה אמנם חלק בלתי נפרד מחבורת הנסתרים הפלאית, שרובם התפללו לפי נוסח כוונות הרש”ש (נוסח עדות המזרח), אך רבי יוסף כמסורת אבותיו האדמו”רים לבית זלוטשוב היה מכוון את כוונות האר”י לפי המסורת והנוסח החסידי שבסליחות כמנהג חב”ד שלפנינו. בין דפי הספר פזורים דפים רבים, עם שמות לתפילה בעצם כתי”ק של המקובל הק' וכן מכתבים אשר נשלחו אליו בבקשת רחמים לרפואה והצלחה. באחד הפתקים מזכיר רבינו את יום היארצייט של חברו המקובל הק' רבי יהודה פתילון החל ביום יד חשוון תשל”ה. וכן פדיון נפש, עבור הגאון הפוסק רבי יעקב משה חרל”פ זלה”ה ”פדיון נפש עבור הר”ר יעקב... בן מרים חרל”פ רב”ד שערי חסד ירושלים (ביום ג' קרח תש”א)” (פתק קרוע בחלקו). כמו כן מזכיר רבינו אישיות מסוימת אשר צריך לזכור לעשות לו טובה לתיקון נשמתו... מכתב מאיש אלמוני ”שתתפלל על חבר טוב שלי שקבל התקפת לב... אני מאמין שבעז”ה תפלתך תתקבל והוא יחלים במהרה...”. הצדיק המקובל הרב יוסף וולטוך מזלוטשוב - בצעירותו התגורר בעיר העתיקה בירושלים ומידי יום היה נכנס בחשאי לישיבת המקובלים הידועה 'בית א-ל', התבונן במעשי המקובלים. מיעט בשינה הבין וקלט כל עניין במהירות מדהימה ונהג לרשום בכל ספר קבלה שסיים ללמוד 'מוגה'. מנהגו היה להשתטח על קברי צדיקים בכל הארץ וזכה לגילויים נפלאים ולהתגלות נשמות הצדיקים, אולם הקפיד לא לעלות לציון רשב”י במירון בל”ג בעומר עקב ריבוי האנשים. מסופר שבאחת מתפלותיו לקרוב קץ הגאולה זכה לראות את רחל אמנו עטופה בבגדים שחורים. נפגש ולמד עם צדיקים נסתרים, פעל ישועות, והוציא 'רוחות' שנדבקו באנשים. למרות ייסוריו הגדולים עבד את ה' בשמחה ובהתלהבות ולמבקשים את ברכתו איחל 'כל הישועות'!. בחודש אייר תשמ”ג אמר לתלמידו 'השבוע אי”ה אשבות בירושלים' ויצא עם שניים מתלמידיו להשתטח על ציוני הצדיקים בגליל. כאשר יצא ממירון אמר לתלמידיו כי אינו חש בטוב, לאחר שהמשיכו למערת האידרא התפלל שעה ארוכה ושוב אמר כי אינו חש בטוב וביקש לשתות סודה. השלושה הגיעו לצפת לקנות עבורו מי סודה וכאשר ר' יוסף סיים לברך על המשקה התעלף, הובהל לבית הרפואה בצפת והשיב את נשמתו ליוצרה. VIII ב-עג דף. כריכה מקורית, נקבי עש, מצב בינוני-טוב.