Bidspirit auction | קמיע קודש יחודי! בכתב יד

קמיע קודש יחודי! בכתב יד קודשו של 'הסבא קדישא', הגאון הקדוש רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. פרשת העקידה ותפלות - ברכות הבוקר, תפלת רבי ברכות התורה, בכתב יד קודשו של הסבא קדישא, הגאון הקדוש רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זיע”א. הסגולות הטמונות באמירת פרשת העקידה - כותב הזוהר הקדוש: ”וטוב לישראל להזכיר בגלות בכל יום פרשת העקידה, שתגן עליהם מכל מקרים רעים, ובת קול יוצאת ואומרת 'אל תעש לו מאומה'”. בתיקוני הזוהר מובא כי ”גודל מעלת אמירת העקידה... שמבטל מיתה מבני אדם ומגן מכל חולאים ומכפר עוון”. במדרש תנחומא (וירא, כג) מובא כי כאשר ישראל יהיו בצרה, יפדה אותם ה' מצרתם בזכות עקדת יצחק. כה נאמר: ”כשיהיו בניו של יצחק חוטאים ונכנסים לצרה, תהא זוכר להם עקידתו של יצחק, ותחשב לפניך כאילו אפרו צבור על גבי המזבח ותסלח להם ותפדם מצרתם”. בבראשית רבה (נו, י) מובאים דברי רבי יוחנן: ”אמר (אברהם) לפניו, 'ריבון העולמים, כיוון שכבשתי רחמיי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה’ אלוקיי, בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים, תהא נזכר להם אותה עקידה ותתמלא עליהם רחמים'”. את פרשת העקידה מותר לומר אפילו בשבת, כאשר ה”מגן אברהם” בשם רבינו בחיי מציין ש”אין די באמירה, אלא להבין הפרשה ויכיר נפלאות ה'”. כלומר: בעת האמירה יש לשים לב לחסד הגדול שעשה ה' בכך שהסכים להחשיב את הקרבת האיל כאילו יצחק אכן הוקרב, ובכל פעם שנקראת פרשה זו - מתעוררים רחמיו של בורא עולם האוהב עלינו. בטור סימן א': ”וטוב לומר בכל יום פרשת העקידה, כדי להזכיר זכות אבות לפני הקב”ה, וגם להכניע היצר לעבוד השם יתברך, כמו שמסר יצחק את נפשו (בית יוסף). סגולת ה”סבא קדישא”. הרב שלמה אליעזר אלפנדרי זצ”ל, שהיה מגדולי המקובלים והפוסקים נודע בחיבורו העמוק לפרשת העקידה. ההתמדה שבקריאה: נאמר בשמו כי הקפדה על קריאת פרשת העקידה בכל יום (כחלק מברכות השחר) היא סגולה לשמירה עליונה ולביטול גזירות קשות. עצירת מגפות וצרות: מסופר כי בתקופות של גזירות או חולאים, היה ממליץ לציבור לקרוא את הפרשה מתוך הכתב ובכוונה גדולה, שכן ”זכות העקוד” עומדת לישראל בכל דור ודור להגן עליהם. הכנעה וביטול הגאווה: הרב אלפנדרי הדגיש שהקריאה צריכה להביא את האדם לידי ענווה – כפי שיצחק אבינו ביטל את רצונו בפני רצון ה'. כסגולה לפרנסה: בספרים הקדושים מובא שקריאת העקידה בבוקר מסייעת לפתיחת צינורות השפע, שכן היא מבטאת את האמונה שהכל מאת השם יתברך. ה'סבא קדישא' המקובל האלוקי רבי שלמה אליעזר אלפנדרי - [תקע”ג לערך – תר”ץ 1813-1930] נולד בשנת תקע”ג בערך, ונפטר בשנת תר”צ (1813-1930), מגדולי רבני טורקיה. ה'חכם באשי' של דמשק במשך 25 שנה, ולאחר מכן של צפת. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא אייגר [שנפטר בתשרי תקצ”ח 1837]. רב ראשי בקושטא ובדמשק. לעת זקנתו המופלגת, בגיל קרוב ל-100 עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה בדברי הלכה ובחכמת הנסתר יחד עם מתי מעט מקדושי עליון ”נקיי הדעת שבירושלים”, שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו”ר בעל ”מנחת אלעזר” ממונקטש לארץ ישראל, באופן מיוחד, כדי לבקרו והמתיקו סוד יחד בעניני קבלה נסתרים. [מסופר, כי כשנשאל האדמו”ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש”ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. [ישורון, ל', עמ' תקיד]. נהג לשלב בפסיקתו את דברי הראשונים עם הכרעותיהם של גדולי המקובלים מבית מדרשו של האר”י והרש”ש. זכה לזקנה מופלגת ומעולם לא נזדקק למשקפי ראיה על אף שנהג ללמוד בספרים עתיקים בדפוס קטן. מחיבוריו שו”ת מהרש”א, שו”ת הסבא קדישא ועוד. [2] עמודים הכל בכתב יד קודשו. נייר ירקרק. 21*13 ס”מ. מצב; טוב מאוד, כתמים ומריחת דיו, שוקם מקצועית.