Bidspirit auction | לא נדפס! פריט היסטורי -

לא נדפס! פריט היסטורי - תשובה ארוכה להלכה - בעניין עגונות הרוגי 'ליל הגשרים' - בכתב יד הגאון רבי אברהם ליב זילברמן אב”ד צפת. ושנמצאו שם הרבה אברים מרוסקים שלא היה כל מציאות להכיר את מי שהוא - תשובה להלכה בעלת חמשה עמודים גדולים - הכל בכתב ידו וחתימתו של הגאון המפורסם רבי אברהם ליב זילברמן אב”ד צפת ו”הרב הראשי להגליל העליון”.  - ממוען אל הגאון רבי שלמה דוד כהנא זצ”ל ”אבי העגונות” - בנוגע להיתר עגונה לאשתו של לוחם הפלמ”ח אשר נפל ב”ליל הגשרים” - צפת, תמוז תש”ז [1947]. רקע: ”ליל הגשרים” היה מבצע גדול של הפלמ”ח, שיצא בפעולה מתואמת לניתוק נתיבי האספקה שהיו בשימוש הבריטים. שבמהלכה הותקפו 11 גשרים בכל גבולות ארץ ישראל, בו בזמן בלילה אחד, בי”ח בסיוון תש”ו (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946). תשעה מהגשרים פוצצו, אחד מהגשרים ניזוק קשות ואחד הגשרים לא פוצץ. אולם פעולת פיצוץ גשר א-זיב הסמוך לאכזיב השתבשה ו-14 מאנשי הכוח התוקף נהרגו. בשאר הפעולות לא היו נפגעים לכוחות הפלמ”ח. האסון אירע כתוצאה מפגיעת קליע בחומר הנפץ אותו נשאו הלוחמים, תוך כדי שהגשר קורס על הלוחמים אשר עוד שהו תחתיו. באמצעי אותם הימים נקברו הלוחמים בקבר אחים וללא זיהוי פרטני של כל אחד ואחד מהנופלים. תשובה הלכתית להתרת עגונות, מנשות ארבעה-עשר חללי ”ההגנה” שנהרגו בקרב בגשר א-זיב ב”ליל הגשרים” בי”ח סיון תש”ו, ונקברו בקבר אחים בחוף אכזיב. התשובה נשלחה אל רבה של ירושלים העתיקה, הגאון רבי שלמה דוד כהנא מווארשא ”אבי העגונות”, שהיה מומחה בתחום פסקי התרת עגונות עוד מתקופת מלחמת העולם הראשונה.  הרב זילברמן מספר: ”בחודש סיון תש”ו נתפרסם ידיעה בעתונות על התקפה במעברות גשר זיב ושנמצאו שם הרבה אברים מרוסקים שלא הי' כל מציאות להכיר את מי שהוא, ונתפרסם שארבע עשרה איש נעדרים ולא הודיעו את שמותיהם, ורק ככלות שנה בחודש סיון תש”ז נתפרסם בכל עתוני א”י שמותיהם ותמונותיהם, אשר חברי ההגנה פירסמו אותם שאלו היו שלוחיהם לפעולה זו, ושהלכו בשליחותם ולא חזרו, וביניהם התמונה של יעקב ברלינגר מגרמניא ומאז עלותו ארצה הי'[ה] חבר בקיבוץ דפנה, והשאיר שם אשה צעירה לימים וילד אחד. האשה פנתה אלינו להתירה מכבלי העיגון ולדון בעניינה כדי שתוכל להנשא שוב..”. הרב זילברמן דן בסוגיות ההלכתיות של נאמנות אנשי ”ההגנה” להעיד שהנ”ל הלך בשליחותם ונהרג שם.  בתחילה מתאר הרב את האסון הנורא ”ושנמצאו שם הרבה אברים מרוסקים שלא היה כל מציאות להכיר את מי שהוא ונתפרסם שארבע עשרה איש נעדרים ולא הודיעו את שמותיהם ורק ככלות שנה... נתפרסם.. שמותיהם ותמונותיהם אשר חברי ההגנה פירסמו אותם שאלה היו שלוחיהם לפעולה זו ושהלכו בשליחותם ולא חזרו...”.  הרב זילברמן פותח בצורת ההתייחסות לשאלה כזו בדור כזה וד”ל... ”והנה השאלה כשלעצמה בצורתה כמו שהיא חמורה היא מאד ויש עוד להוסיף לגבב בה הרבה ספיקות להחמר ואולם מכיון שהאשה ילדה וצעירה לימים ובמקום ובזמן שבעונות הפריצות מרובה מאד עלינו החובה לחפש כחא דהיתרא ככל האפשר...”.  בהמשך התשובה מפלפל הרב זילברמן, כיד ה' הטובה עליו ומצטט עשרות ספרי ראשונים ואחרונים, ביניהם ספרו של סבו הגדול הרה”ק רבי שמואל העליר זי”ע. - הגאון רבי אברהם יהודה לייב זילברמן זלה”ה - (תרמ”ט – תש”ח). היה רבה הראשי של צפת במשך שלושים שנה פרסם מאמרים תורניים בכתבי עת שונים. הכין לדפוס את ספרו ”לב אברהם”, אך הספר לא ראה אור. מקורב לצדיקי בית רוז'ין. ונסע להסתופף בצילו של הרה”ק משטפינשט מיד לאחר חתונתו. המשיך את המסורת של שושלת הרבנים לבית זילברמן ושימש כשלוחם של אדמו”רי בויאן שהחזיקו בחזקת ההדלקה על גג ציון קברו של רשב”י בל”ג בעומר. [5] דפים. נייר מכתבים רשמי. 27*21 ס”מ. מצב;  טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.