Bidspirit auction | מכתב ברכות עם כתב יד

מכתב ברכות עם כתב יד קודשו וחתימתו של האדמו”ר הק' בעל החקל יצחק מספינקא - סעליש תרצ”ג. מכתב ברכות - עם כתב יד קודשו וחתימתו של אדמו”ר הק' ובעל המופת רבי יצחק אייזיק ווייס זיע”א מספינקא בעל החקל יצחק - ממוען אל שאר בשרו אדמו”ר רבי יוסף מאיר כהנא זי”ע מספינקא ירושלים - סעליש תרצ”ג | 1933. המכתב נשלח אל האדמו”ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים, נכדו של גיסו אדמו”ר הק' רבי נחמן כהנא בעל האורחות חיים, חתנו של אביו אדמו”ר הק' בעל האמרי יוסף מספינקא. במכתבו מברכו רבינו על לידת בתו ”ויזכה לגדלה לבעל תורה ומע”ט מתוך הרחבה... שיהי' הקנין בשטו”מ ויוכל לברך על המוגמר בנקל..”. בסוף המכתב הוסיף רבינו הק' בעצם כי”ק ”דודו וידושת״ה המעתיר והמצפה לישועה הק' יצחק אייזיק”. את מכתבו כתב רבינו בעיר סעליש - העיר האחרונה במסכת נדודיו אשר החלה במלחמת העולם הראשונה. למעשה כיהן רבינו כאדמו”ר בעיר סעליש יותר שנים מאשר בעיר אבותיו - ספינקא. הרה”ק האדמו”ר רבי יצחק אייזיק ווייס - (תרל”ה - תש”ד) האדמו”ר השני לבית חסידות ספינקא. ידוע כבעל ה”חקל יצחק”. בנו יחידו של מייסד חסידות ספינקא הרה”ק רבי יוסף מאיר וייס ה'אמרי יוסף', התפרסם מגיל צעיר בכשרונותיו ובהתמדתו בתורה בנגלה ובנסתר ובתפילותיו הנלהבות. מגיל צעיר החליף שאלות ותשובות עם גדולי הדור ובהם המהרש”ם, ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנא ור' אברהם פאלאג'י, מרא דאתרא של איזמיר. משהגיעה שעתו למלוך בפועל אחרי הסתלקות אביו, הופיעה דמותו הכבירה במלוא הדר אישיותו כגאון אמיתי וכצדיק, נכדו האדמו”ר רבי יעקב יוסף וייס סיפר: לא היתה אפילו מדה אחת שמנו חכמים שלא היה סבא עובד בה את בוראו במסירת נפש ממש אבל גולת כותרתן היתה אהבת התורה והתמדתו בתורה. אלפים הסתופפו בצלו בימיו חצר הקודש של חסידות ספינקא הפכה לאחת משלוש החצרות הגדולות בהונגריה יחד עם מונקאטש וסאטמר. עת השתלטו הגרמנים על הונגריה, באסרו חג פסח תש”ד כונסו יהודי סעליש והסביבה בגטו, בו ישבו כעשרת אלפים נפש. האדמו”ר סירב להפצרות של חסידיו לנסות לברוח, למרות שנשלחו אליו אשרות כניסה לבריטניה ולארץ ישראל. הוא, משפחתו ובני קהילתו גורשו להשמדה באושוויץ בא' בסיוון, שם נספה האדמו”ר בי”ג לחודש. שלושת ילדיו נספו אף הם בשואה, וכך גם רוב נכדיו. נכדו רבי יעקב יוסף וייס בן בנו ר' ישראל חיים, הוכתר על ידי שרידי חסידי ספינקא כאדמו”ר וממשיך השושלת. בחייו לא יצאו ספרים מכתביו למעט הקדמה ארוכה שכתב לספרו של אביו ”אמרי יוסף” בה הוא מבסס את שיטת חסידות ספינקא, וכן תשובות בשם ”בן פורת יוסף” בסוף ספריו של אביו. ספריו שיצאו לאחר השואה קיבלו את השם ”חקל יצחק” (שדה יצחק בארמית) שבגימטריא זה שווה לשמו ”יצחק אייזיק”.תשובותיו ששרדו כונסו לאחר השואה בספר בשם שו”ת ”חקל יצחק” שיצא לאור לראשונה בניו יורק, תשכ”ו. ספרו על התורה – חקל יצחק על התורה, שני כרכים, ניו יורק, תשי”ב-תשי”ד. [1] גלויה. בלאנק מכתבים רשמי. 10.5*14.5 ס”מ. כמו מרבית מכתבי החקל יצחק, רוב המכתב הינו בכתיבת ידי הגבאי, ובסופו הוסיף רבינו את ברכותיו וחתימתו. מצב; כללי טוב מאוד, כתמים, סימני קיפול.