Bidspirit auction | חפץ צדיקים קדוש ונורא, שלא

חפץ צדיקים קדוש ונורא, שלא נראה כמותו מעולם! התהלים של הרה”ק מסאטמר רבי יואל טייטלבוים זיע”א.  אויסגעדאוונטע תהלים בו שפך את שיחו לפני קונו פועל הישועות הרה”ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בהעתירו לישועת הכלל והפרט - תהלים נדיר מאד! תהלות חיים - מאת רבי חיים דוב מאסטראלענקא - ורשה תרס”ב | 1902. מעוטר בהסכמות וברכות נלהבות מאדמור”י ורבני פולין. ספר תהלים זה היה שייך לגדול מנהיגי יהדות התפוצות בדור שלאחר החורבן – כ”ק מרן אדמו”ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר זצוק”ל, בעל ה”ויואל משה” וה”דברי יואל”. ---- העותק האישי, המקודש בכל מיני קדושות של מרן רשכבה”ג האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שמתוכו קרא הגה”ק תהלים והתפלל בעת יושבו על מדין בערי רבנותו בהונגריה - קראלי וסאטמר ואף לאחר מכן. בדף המגן מתנוסס חותמו הק' של הגה”ק מסאטמר, בעת כהונתו כאב”ד קראלי [עד תרצ”ד לערך]: ”יואל טייטלבוים אב”ד דק”ק קראל והגליל יע”א”.  לאורך התהלים ניתן להבחין בסימני השימוש הרבים הקדושים של האדמו”ר, שנחקקו בדפי התהלים לאורך השנים של עבודת הקודש של הרה”ק ויואל משה, בתפילותיו המפורסמות בהן פעל ישועות לכלל ולפרט, לישועתם ולרווחתם של עם ישראל שכה אהב והם השיבו לו אהבה והיו מתדפקים על דלתותיו בהמוניהם, פשוטי העם ותלמידי חכמים, שועי ארץ, גדולי האדמו”רים, רבנים וראשי ישיבות. סימנים עתיקים וניכרים, סימנים אלו הינם ללא ספק כתוצאה של דפדוף בספר התהלים הקדוש. מי יכול לשער את גודל הסגולה הטמונה בדפים הקדושים, שמתוכם התפלל גדול הדורות ועימם השפיע שפע פרנסה וברכה לכל העולם?  נדגיש כי למרות סימני השימוש הקדושים המופיעים בכל דף מדפי הספר, כתוצאה ממשמושו התכוף של מרן הקוה”ט מסאטמר, ניכר בהחלט במצבו הנדיר של הספר כי הוא נשמר על ידי האספן הנודע ר' יהודה ליב פרידמאן בצורה מקצועית, בטמפרטורה וברמת לחות מתאימים וכתוצאה מכך דפי הספר שלמים בתכלית, ללא סימני עש או קרעים האופייניים לספרים בני גילו [120 שנה]. גם כריכת העור המקצועית, העבה במיוחד, מגנה על הספר כמונח בתוך ארון. מפרט:   2, 244 דפים דף. כריכת עור מהודרת. מצב; טוב מאוד. סימני שימוש רבים וקדושים מתפילה ועבודת ה'. משוקם מקצועית, חותמו של הרבי. חותמת האספן ר' יהודה ליב פרידמאן. מקור העותק: אוסף הרה”ח יהודה ליב פרידמן. ——— בעלי הספר הגה”ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר [תרמ”ז - תשל”ט], מגדולי האדמו”רים. בן הקדושת יום טוב ואחיו הצעיר של ה”עצי חיים”. ממשיך דרך אביו בהנהגת החסידות. היה האדמו”ר הראשון של חסידות סאטמר. נודע בגדלותו כבר לפני השואה, וכבר כשהיה בן שבע עשרה, משך את תשומת לב החסידים שהחלו להתרכז סביבו. בניסן תרפ”ה עבר לכהן ברבנות העיר (קרול) קראלי במקומו של הרב שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי, ובשנת תרצ”ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. מאז הנהיג עדה וכיהן כרב בקהילות חשובות למעלה משבעים שנה. ניצל מהשואה על ידי 'רכבת קסטנר', וחסידי סאטמר חוגגים מדי שנה את יום כ”א בכסלו כ”יום ההצלה” של האדמו”ר. עלה ארצה ולאחר מכן היגר לארצות הברית והיה ממקימי העולם החסידי. הקים את עטרת החסידות שאבדה את רוב בניה בשואה והפריח את השממה הרוחנית בקרב הניצולים, פעל ללא ליאות להקמת מוסדות תורה ותפילה ולשיקום היהדות אחר חורבן אירופה. נודע בשיטתו הקנאית וחסרת הפשרות נגד הציונות ונחשב ליריבם העיקרי והמר ביותר. מחבר הספרים 'ויואל משה', 'אמרי יואל', 'דברי יואל', ועוד.  ------------------------------------- עוצמת סגולתם של חפצים שהיו בשימושו של הצדיק ידועה במסורת היהודית אלפי שנים. כבר בתלמוד הירושלמי במסכת נדרים, מסופר על אחד מחכמי ישראל שעלה בחכמתו על כל חבריו וכששאלו אותו מניין קיבל את אותה חכמה? השיב: ”מקלו של רבי מאיר היתה בידי והיא מלמדת לי דעה” (ירושלמי נדרים כט, ב). כלומר, עצם זה שהחזיק בידו חפץ של צדיק בשעת הלימוד, גרם לו להשכיל. רעיון זה חוזר ונשנה אצל גדולי הדורות, מכל החוגים והעדות. בשם הבעש”ט מובא שיש לחפץ ששימש את הצדיק כוח להשפיע על האדם המחזיק אותו, והוא מסוגל לישועות וז”ל: ”נפש רוח ונשמה של האדם מעוטף... בחפצים שלו, מכיוון שחלקי נפשו מעוטפים בהם אין לך חיבור גדול מזה.” (כתר שם טוב, חלק ראשון, קצד). כמו כן בשמו של האדמו”ר רבי מרדכי מנעשכיז זי”ע שאמר שבכלי שנתן לו רבו הרה”ק רבי מיכל מזלאטשוב זי”ע בזו הכלי יש לו כח לעשות נסים ונפלאות (דברי בינה, דף מז). כל חפץ הבא מיד אדם קדוש אם נושאו אדם חולה רחמנא ליצלן, הכח החיצוני בורח מפניו וממילא מתרפא” (הרה”ק ר' משה מקאסוב בעל לקט עני) גם ה'חתם סופר' שאינו נמנה על החסידים כותב בספרו אודות מלבושי הצדיקים: ”משמע בירושלמי דמלבושיו של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו רוח לטוב ולמוטב, בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו” (חת”ס על התורה פרשת תולדות). דברים דומים כותב ה'בן איש חי' בספרו 'בן יהוידע': ”כל דבר גשמי שיהיה תשמיש לדבר קדוש, מוכרח שיקנה אותו דבר הגשמי חלק קדושה שיהיה שורה עליו תמיד רוח קדושה, ולכן אמרו רז”ל אבן שהיה יושב עליה רבי אליעזר בן הורקנוס תמיד ועוסק בתורה דומה להר סיני, וכן המשענת של הנביא אשר הנביא נשען עליה תמיד בעשותו ייחודים הקדושים שסומך מצחו וראשו עליה יש בה רוח קדושה, ולכן אמר אלישע הנביא ע”ה לגחזי שייקח משענתו וישים אותה על פי הנער להחיותו בה. על כן חמורו של רבי פינחס בן יאיר שהיה מיוחד לו, שהיה רוכב עליו תמיד כשהוא נוסע ממקום למקום דרך המדבר, והיה ברוכבו עליו עושה ייחודים ועוסק בסודות התורה לעשות בירורים בהליכתו, לכך קנה החמור איכות קדושה שיהיה שורה עליו רוח קדושה תמיד” (בן יהוידע על סנהדרין צה, א).