Bidspirit auction | ”יתברכו ממעון הברכות וכו” -
”יתברכו ממעון הברכות וכו” - מכתב המלצה וברכות מהרמ״א פריינד וגדולי הדיינים. כשם שגוזרים בבית דין של מטה - כך יגזרו בבית דין של מעלה תעודת המלצה מאת בית דין צדק של העדה החרדית בירושלים, בחתימת גאב”ד ירושלים הגה”ק רבי משה אריה פריינד ישראל משה דושינסקי, ושלושת דייני בית הדין. ירושלים, תשנ״ד [1994]. גדולי דייני ארץ ישראל והדור כולו, חותמים את מכתבם החשוב בברכות מפורשות: ”ויתברכו בכל הברכות, בכל מילי דמיטב, בשפע ברכה והצלחה וכוח״ט וכל מיני ישועות..”, ולאחר מכן מופיעות חתימות יד קדשם של הדיינים בתוספת המילה הרשמית ”נאום” כמעשה בית דין: ” נאם ישראל משה בלאאמו”ר הגה”ק מהרי”צ זצוק”ל דושינסקי; נאם בנימין ראבינאוויטץ; נאם ישראל יעקב פישר”. ובסוף רבי משה אריה פריינד. לצד חתימות הדיינים [2] חותם הבד”צ: ”בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים בעיה”ק ירושלם תובב”א, ע”י העדה החרדית... ועד העיר דקהל אשכנזים”. וחותם רמ״א פריינד. מלבד חשיבותו של המכתב ככתב יד קדשם של ארבעה מענקי הדור הקודם ”מרי דארעא דישראל” שהעניקו חמה בקומתם, רבה עד מאוד חשיבותו הסגולית של המכתב, הכתוב על גבי בלאנק בית הדין של העדה החרדית, וחתום בעצם כתב יד קדשם של חברי הבד”צ ובחותם הבית דין, ועשוי בצורה של פסק דין רבני, ובוודאי סגולתו רבה לכל העניינים וביתר שאת לרפואה ולפרנסה שבהם עוסק המכתב. וכשם שגוזרים בבית דין של מטה - כך יגזרו בבית דין של מעלה! [1] דף נייר, 27X22 ס”מ. תעודה נדירה יחסית, על גבי נייר מיוחד. מצב; טוב מאוד. סימני קיפול. הגאון הקדוש רבי משה אריה פריינד גאב”ד ירושלים - [תרס”ד-תשנ”ו], נכד הרה”ק רבי אברהם יהושע פריינד שהיה רב ואדמו”ר באונטרדם ונאסוד (חתן הגה”צ רבי מרדכי יהודה לעוו אב”ד אונטרדם) שימש כרב וראש ישיבה בהונגריה ומשעלה ארצה התלכדו סביבו חסידי סאטמאר וקיבלוהו כראש החבורה. הרה”ק מסאטמאר מינה אותו כראש ישיבת סאטמאר, בראשה עמד כ-40 שנה והעמיד תלמידים הרבה. קשר מופלא שרר בין רבנו לתלמידיו, כאשר שימש לכל אחד כאב רחום וחנון. תחילה נתמנה כמו”ץ בבד”ץ של העדה החרדית, אח”כ נתמנה כחבר הבד”ץ, משנת תשל”ט כיהן כראב”ד, ומשנת תשמ”ט כיהן כגאב”ד העדה החרדית. נודע בצידקותו הרבה והנהגותיו הקדושות. גדולי ישראל העריצוהו מאוד, הרה”ק רבי אהרן מבעלזא התבטא שהוא מטה את כל העולם לכף זכות! הגרי”ז סאָלאָווייטשיק מבריסק שלח את תלמידיו לשאול את רבנו דעת תורה בהלכה. האדמו”ר רבי בנימין רבינוביץ ”בנימין הצדיק” [תרע”ב-תשס”ב], בעל אמרי בנימין. רב ודיין, ראש ישיבת תולדות אהרן וחבר הבד”ץ של העדה החרדית, מייסד והאדמור של חסידות ”משכנות הרועים”. אביו היה נכד של האדמו”ר רבי יהושע מפוריסוב, בנו של ”היהודי הקדוש” מפשיסחה. בי”ג באלול תרצ”ד נשא את רוחמא ליבא הכהן, נכדתו של הרב עקיבה יוסף שלזינגר.שהה עשרה ימים במעצר עם עמרם בלוי ואחרים. באחת ההפגנות על חילולי השבת ספג מכת אלה בראשו שממנה סבל כאבים כמה שנים. היה נוהג לומר: ” מחאה עוצרת גזירות רעות, מחאה מסירה חרון אף, מחאה מסירה את הקיטרוג מעלינו כאילו מסכימים לחילול שמו יתברך המחאות אינם מיועדים כדי לפעול ולנצח, עלינו לעשות את המוטל עלינו והמצוה המוטלת עלינו היא חובת המחאה”. הגאון הקדוש רבי ישראל משה דושינסקי [תרפ”ב-תשס”ג], האדמו”ר וראש ישיבת דושינסקיא, וראב”ד וגאב”ד העדה החרדית בירושלים. בן המהרי”צ דושינסקי, בז' באלול ה'תרצ”ג עלה לארץ ישראל יחד עם אביו, שהגיע לכהן כגאב”ד העדה החרדית בירושלים. לאחר פטירתו של אביו התמנה לכהן בראשות הישיבה והקהילה של אביו. בתקופתו התבססה הקהילה סביבו כחצר חסידית לכל דבר, ונוסדו לה מוסדות ובתי מדרש בישראל ומחוצה לה. בשנת ה'תשכ”ח התמנה כדיין בבד”ץ של העדה החרדית. בשנת ה'תשמ”ט מונה לראב”ד. לאחר פטירת קודמו בתפקיד, הגה”ק רבי משה אריה פריינד, החל לכהן בשנת ה'תשנ”ו כגאב”ד העדה החרדית, עד לפטירתו בשנת תשס”ג. נקבר ליד קבר אביו בבית הקברות הקטן הסמוך למבנה הישן של בית החולים שערי צדק. על מצבתו נכתב: ”ממשה ועד משה לא קם כמשה בישראל”. הגאון רבי ישראל יעקב פישר - [תרפ”ה-תשס”ג], ראב”ד העדה החרדית ורבה של שכונת זיכרון משה בירושלים. מגדולי הפוסקים בדורו. בעל שו”ת אבן ישראל. בעל הסגולה הבדוקה והמנוסה להתפלל 40 יום רצופים בכותל המערבי. רבנותו: בשנת ה'תש”ך התמנה על ידי הרב פנחס אפשטיין לרב שכונת בתי הורודנא הקטנה מטעם העדה החרדית. בשנת ה'תשכ”ג החל לכהן כרב שכונת זיכרון משה בירושלים מטעם העדה החרדית למשך כארבעים שנה, וכדיין בבד”צ העדה חרדית. בסוף ימיו נתמנה לראב”ד של הבד”צ. הרב פישר נחשב לאחד מחשובי הפוסקים בדורו. פסיקותיו נאספו בתשעת כרכי שו”ת ”אבן ישראל”. מפסיקותיו הידועות: אישה בחודש התשיעי להריונה פטורה מלצום ביום הכיפורים והיתר לפתוח בשבת פקקים של בקבוקי פלסטיק וזכוכית. פועל ישועות: רבים שיחרו לפתחו לעצה ולברכה בכוח התורה. הרב פישר נהג להמליץ לאנשים המצויים במצוקה להתפלל בכותל המערבי. ידועה הנחייתו להתפלל 40 יום ברציפות בכותל.
