Bidspirit auction | משחק קופסא ישן - 128

משחק קופסא ישן - 128 מי יודע , שמואל רוזן - מחשק קופסא של חברת עמרנה, בהנחיית שמואל רוזן, כולל ”מיקרופון הפלא”.  נראה שלם, לא נבדקה שלמות, כולל הוראות משחק.  שמואל רוזן (במקור: רוזנבליט) בנם של אנה (לבית שטרן) ורופא הילדים ד”ר ליאו רוזנבליט, נולד בירושלים וגדל בראשון לציון. למד בבית הספר חביב.[2] לאחר סיום לימודיו בתיכון שירת בנוטרות. למד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך בבית הספר לתיאטרון של ארווין פיסקטור בארצות הברית (יחד עמו למדו טוני קרטיס, רוד סטייגר והארי בלפונטה). שירת ב”להקת הכרמל” וב”צ'יזבטרון” והיה בין מקימי התחנה הצבאית ”גלי צה”ל”. התחיל את עבודתו ברדיו המנדטורי ב-1945, ועם קום המדינה ערך ב”קול ישראל” תוכניות על סרטים, תיאטרון, ספרות ושירה, אך הוא מזוהה בעיקר כאיש החידונים. לחידונאות נחשף בזכות חידוניו של אליעזר אֲבִיָעֵל בקול ירושלים. במשך השנים ערך והגיש תוכניות חידונים רבות: ”נשאל ונענה”, ”עשרים מי יודע”, ”ושיודע לשאול”, ”החידון לעקרת הבית”, ”בתקווה שתבין את הרמז”, תוכנית החידונים לילדים ”בארץ הלמה”, ”קפד ראשו” ועוד. את התוכנית ”קפד ראשו” המשיך להגיש שנים רבות לאחר צאתו לגמלאות, ועד מותו. רוזן עסק גם בכתיבת פזמונים. פזמונו המפורסם ביותר ”שוב לא נלך” (מוכר כ”ראי רחל, ראי”) נכתב אחרי מלחמת ששת הימים והיה לאחד השירים המזוהים עם התקופה, בביצועו של אריק לביא. שיר מפורסם נוסף שכתב הוא ”להתראות”, שהלחין יעקב הולנדר וביצעה להקת פיקוד הדרום. חיבר שלושה ספרי חידונים, רומן אוטוביוגרפי: ”איש קטן אשה גדולה, או: המין הגבוה” וספר ילדים: ”על עלים ושבלולים”. מהדורה של חידוניו הופיעה במשחק קופסה בשם ”128 מי יודע?”[3] שכדי לענות בו על שאלה היו מכוונים מחוג מגנטי על מראה, והיא הציגה את התשובה הנכונה. המשחק הצליח מאוד בשעתו, וכיום נחשב פריט אספנים נדיר.