דוד רזיאל 7 יפו, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
במכירה פומבית מספר 61 של גלריה יפו חלק מההכנסות יתרמו למשפחות שנקלעו לקשיים עקב המלחמה. שימו לב יתווספו פריטים נוספים בימים הקרובים! תוצגנה למכירה "אמנות ישראלית ובנלאומית" יצירות מקוריות שלב אמני ישראל ומעט מהעולם מהמאה ה20 וה21 .בדגש על אמנות מודרנית ועכשווית
רשימת אמנים:מיכאל ארגוב, יעקב אגם, עמוס קינן, סיגלית לנדאו, שי אזולאי, גרשון קניספל, מנשה קדישמן, יעקב שטיינהרדט, בני אפרת, משה קופפרמן, פנחס כהן גן, יחזקאל שטרייכמן, פמלה לוי, רפי לביא, ערן שקין, אברהם. אופק, לאו ריי, לאופלד קרקואר, יגאל תומרקין, ועוד ועוד וטובים במחירי פתיחה ראלים ומועדכנים לשוק האמנות הישראלי והבינלאומי !
המכירה הסתיימה
|
פריט 45:
לאה ניקל
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
2,800
הערכה :
$5,000 - $7,000
עמלת בית המכירות: 19%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
ללא כותרת, שמן על בד, 46x41 ס"מ, חתום ומתוארך 1985, עבודה איכותית, אוסף משפחת הצייר אביגדור סטמצקי. לאה ניקל, ישראלית, ילידת אוקראינה, 2005-1918. בשנות הארבעים של המאה ה-20 למדה ציור אצל חיים גליקסברג וב"סטודיה" אצל אביגדור סטמצקי. לפרנסתה עסקה בעבודות שונות כגון מלצרות או מזכירות. יצירותיה המוקדמות של ניקל, עד לשנת 1954, היו בעלי אופי פיגורטיבי. הם הושפעו מן המודרנזים האירופי של ראשית המאה ה-20. במחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-20 החלה ניקל בתהליך הפשטה, שאופיין בציור חופשי יותר, בהשפעת זרם ה-"אנפורמל" האירופי. ביצירותיה מופיע שילוב שבין מרכיבים קליגרפיים ומשיכות מכחול חופשיות לבין משטחי צבע. בשנת 1950 נסעה לפריז, צרפת, כשהיא משאירה את בתה מנשואיה הראשונים אצל קרובי משפחה. שם, קיצרה את שם משפחתה המקורי ל"ניקל". החל משנת 1952 פעלה בסטודיו ששכן במבנה פסאז' דנציג, שכונה "לה-רוש", בשנת 1953 נרשמה ללימודי אמנות ב"בוז'אר", אולם לא התמידה בלימודיה שם. בשנת 1961 שבה לישראל והתיישבה באשדוד. בין השנים 1963-1964 שההתה בניו יורק, ארצות הברית, שם התגוררה במלון צ'לסי. בין השנים 1967-1965 התגוררה בצפת ובין השנים 1970-1967 התגוררה ברומא, איטליה. בשנת 1977 שבה להתגורר בצורה קבועה בישראל. בשנת 2000 זכתה בפרס ישראל לציור. משנת 1986 ועד מותה התגוררה במושב קדרון.
