רות שלוס

רות שלוס
כפר בדואי, שמן על נייר, 35x38 ס"מ, חתום, עבודה איכותית, חתום בעברית ובאנגלית. בימים אלה מוצגת תערוכה מקיפה לעבודותיה בגלריית אום אל פחם. שלוס נולדה בשנת 1922 בעיר נירנברג שבגרמניה של ויימאר ללודוויג ודיאן שלוס. היא הבת השנייה מתוך שלוש בנות למשפחת סוחרים אמידה ומתבוללת המעורה היטב בתרבות הגרמנית, ושם התפתחה נטייתה ליצירה. לאחר עליית הנאצים לשלטון עלתה לארץ ישראל עם משפחתה בשנת 1937, שהתיישבה בכפר שמריהו, אז יישוב חקלאי.( אלי ערמון אזולאי עיתון הארץ). בשנים 1938–1942 למדה שלוס במחלקה לעיצוב גרפי ב"בצלאל" לצד פרידל שטרן ויוסף הירש. בירושלים הצטרפה לקומונה של "השומר הצעיר", בה עיצבה את עמדותיה הסוציאליסטיות, שעליהן שמרה לאורך כל הקריירה הארוכה שלה. בעשור זה, שלוס ציירה בעיקר נופי קיבוץ ונשים קשות יום, ילדים רעבים, קשישים ופליטים.( אורן שץ עסקי אמנות). עוד לפני עלייתה נטתה אחרי הסגנון הריאליסטי ותכננה את עתידה כציירת. דרך סגנונה הריאליסטי התמקדה בעיסוק באנשים מוחלשים חברתית ובנושאים חברתיים, כלומר הריאליזם שלה מונע מצורך פנימי לבחון את המציאות כפי שהיא. שלוס משתמשת ביכולת הייחודית של הציור להקפיא את הזמן ולקבע דימויים בתודעה החזותית על מנת להעלות על הנייר את הנטייה האנושית ליצור כאוס, סבל וכאב. לאורך חייה נשארה שלוס אמנית מינימליסטית אשר הגורל האנושי היווה את הנושא העיקר בעבודותיה; נטייתה הטבעית הייתה לתאר את הצד האפל של הקיום האנושי.( צוטט עמנואלה רובינשטיין )לאורך כל שנותיה כאמנית דבקה בציור הפיגורטיבי והאדם עומד במרכז עבודותיה. היא לא זנחה את התבוננותה הייחודית וההומנית בדמויות החלשות בחברה, הנתונות לדיכוי, לקיפוח או לאפליה: ילדים, זקנים, נשים, פליטים, עצירים קשורי עיניים ואף בעלי חיים.