Bidspirit auction | dede

dede - ללא כותרת, ספרי, אקריליק, סטנסיל על עץ, חתום, 50x50 ס״מ, עבודה יחידנית ואיכותית של אמן עכשווי מוערך ואחד מחלוצי סצנת הגראפיטי בארץ. (”דדה”) הוא שם העט של אמן פוסט גרפיטי ישראלי, שנולד כנראה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, שהחל להציג את יצירותיו ברחובות העיר תל אביב בשנת 2006. [דרוש מקור] סימן ההיכר של דדה מתאפיין בדימוי של פלסטרים, המופיעים ברבות מעבודותיו, ומכאן כינויו Dede Bandaid. מוטיב בולט בעבודותיו הוא הפלסטר. את הפלסטרים מצייר ”Dede” במרחב הציבורי ברחבי הארץ והעולם, בעקבות שירותו הצבאי, במהלכו עבר חוויות שהשאירו אותו עם פוסט טראומה. הפלסטר הוא הפתרון שמצא על מנת לטפל בעצמו[11]. השימוש הרחב בפלסטר מזכיר את השימוש בלב, ובסמלים נוספים כגון דמעה, יד מושטת ואחרים, בהם משתמשים אמנים כדי להביע הן סבל והן תקווה אנושיים. מוטיב בולט נוסף הוא ציורי חיות העשויות כאילו שברי עצים, לגביהם הוא מסביר: ״החיות הבנויות שברי-העץ ושאריות מאתרי בניה הוא נושא המושפע מתהליכי הבניה העירוניים, אותם אני נוהג לתעד. לראשונה התחלתי לצייר אותם בעקבות שיטוטים בשכונת מונטיפיורי. הסדנאות בין המסגר לגשר מעריב נהרסו ופינו מקום למגדלים חדשים עבור היי-טק ומגורי יוקרה. השאריות שנערמו במקום היוו השראה ליצירות מוקדמות, כמו טבע דומם ופסלים, לאחר מכן ציור חיות שעשויות מאותן שאריות שכמו נושאות איתן ערים שלמות בדרך למקום אחר ובטוח. החיות עצמן הן חיות ארץ ישראליות, מקומיות, חיות נרדפות או נודדות, כאלה שאינן נמצאות במנוחה ומחפשות מקום המסתור. הנושא התחבר לי להרגשת מצוקה כללית אל מול הג׳נטריפיקציה וגם לאוכלוסיות המוחלשות אותן למדתי להכיר באותה שכונה, אנשים שהיו אוספים גם הם שברי עצים ושאריות על מנת לבנות מקום מסתור זמני עד שיסולקו שוב וימשיכו לנדוד״.