Bidspirit auction | ברוך נחשון
ברוך נחשון - חיתוך עץ חתום וממוספר על ידי האומן מידות 23X50 סמ ממוסגר. רפאל ברוך נחשון (ט”ו באב ה'תרצ”ט, 30 באוגוסט 1939 – ח' בתשרי ה'תשפ”ב, 13 בספטמבר 2021[1]) היה צייר ישראלי, חסיד חב”ד. ביוגרפיה נולד בחיפה ללאה ומנחם נחשון. עוד בילדותו אהב להתבונן בנוף ההררי שנשקף מביתו. לדבריו: ”בכל בוקר ראיתי את רועי-הצאן הערביים, עולים בהר, אל המרעה וחוזרים לעת ערב. אהבתי את הצמחים שנחבאו בין הסלעים והשתעשעתי בבוץ, המחליף צורותיו עם כל מדרך כף רגל. העדות המוסמכת על כשרוני, שמעתי מפי הגננת שלי, שהעניקה לי דף וצבעים, כל אימת שעשיתי מהומות בגן הילדים”. בשנים 1950–1958 למד אצל האמן שלמה נראני (נרינסקי), תלמידו של פול סזאן, שפתח לו שער לאמנות. למד בישיבת כרם ביבנה. לאחר שהתקרב לחסידות חב”ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. לאחר כשנה התגייס לצה”ל. בשנת 1963 התחתן עם שרה. באותה שנה הם ביקרו אצל הרבי מלובביץ' שהעניק לו מלגה לשנת לימודים בבית הספר לאמנות–ויזואלית בניו יורק, ואמר לו: ”דורות רבים עברו וחוש הציור בכשרות לא ניתקן – ואתה תתקן”. לאחר מלחמת ששת הימים, הצטרף אל הקבוצה הראשונה של המתנחלים בחברון. בשנים הראשונות הסתובב ברחבי העיר וצייר בשחור לבן. לימים, פתח גלריה ליד מערת המכפלה. בשנת 1978 פתח תערוכה במרכז העולמי של חב”ד. בתערוכה זו ביקר האדמו”ר מלובביץ', בביקור יחיד מסוגו, ואף העיר את הערותיו על פרטי הציורים[2]. כמו כן, ערך תערוכות באנגליה, אוסטרליה, ארגנטינה, יפן, ארצות הברית ועוד. נחשון התגורר בקריית ארבע. נפטר ב-13 בספטמבר 2021, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בחברון. הותיר אחריו אישה, שרה, 5 בנים ו-5 בנות. אחיו, פרופ' ישראל נחשון הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן . חתנו, ויקטור עטיה, הוא שליח חב”ד בחברון. חתנו ארז קרלנשטיין, הוא מנכ”ל מוסדות חב”ד ברחובות ונכדו הוא המוזיקאי דוידי נחשון. יצירתו ביצירותיו, היה מתרגם נחשון לשפת הציור מחזות מסיפורי המקרא וממדרשי חז”ל, ממראות הטבע ומהחזיונות של הנביאים. יש ביצירותיו השפעות מהאמנות הפרסית וההודית ומכל מה שמגיע אליו מהלימוד בכתבי הקודש. נחשון השתדל להפיק הרמוניה מלאה, בצבעים ובצורות ומשתמש הרבה בדימויים יהודיים כמו בית המקדש, מנורת שבעת הקנים, נרות, רימונים ושופרות. נחשון סיפר כי: ”בטרם שאתחיל ואחרי שאני מסיים, אני מודה לה', שנטע בי את הכשרון, ההשראה והיכולת”. סגנון העבודות של ציורי השמן על הקנבס הוא ריאליסטי-נאיבי.