Bidspirit auction | מסכת יבמות. ויניציאה. דפוס בומברגי.

מסכת יבמות. ויניציאה. דפוס בומברגי. רפ”ב | 1522. מהדורה ראשונה של התלמוד בבלי בשלמותו. חתימות ורישומים עתיקים - מסכת יבמות מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס הנודע דניאל בומברגי בויניציאה [ונציה]. רפ”ב | 1522.  מהדורה זו של דפוס בומברג היתה למהדורת האם של כל מהדורות הש”ס שבאו אחריה. ועל ידי מהדורה זו נקבע לדורות נוסח הגמרא, וכן ”צורת הדף” עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו. רישומי בעלות עתיקים בדף האחרון: ”שלם הדיין המצוין סיני ועוקר הרים פטיש החזק עמוד הימני אור של ישר.. הוא אדוני מורי ור”י כמה”ר ..יא יהושע נר”ו”. לו אברהם.. אלישע גאליקו ואברהם”, ”יצחק ב”ר יצחק” ”משה גאגין”. ”שלי הוא הצעיר ... חיים...”.  מהדורת הש”ס של בובמרג הינה מהדורה חשובה ביותר בגלל שריפות התלמוד ובה רוב העולתקים נשרפו ! השרפה השנייה בגודלה - הייתה בשנת ה'שי”ד (1553–1554) באיטליה. בעיר ונציה שבאיטליה התקיימו זה לצד זה שני בתי דפוס שהדפיסו ספרים עבריים, והיו בבעלות נוצרית: האחד של מארק אנטוניו יושטיניאני והשני של אליזה בראגאדיני. בין בתי הדפוס שררה תחרות עזה. בעקבות סכסוך סביב הדפסת ספר ה”משנה תורה” של הרמב”ם בצירוף חידושיו של המהר”ם מפאדובה, פנו שני בעלי בתי הדפוס לאפיפיור יוליוס השלישי, בטענה שבבית הדפוס השני מדפיסים דברים בגנות הנצרות. ההלשנה העיקרית הייתה על התלמוד שנדפס בדפוסו של יושטיניאן בין השנים ה'ש”ו–ה'שי”א. מומרים שונים הצטרפו להלשנה, בהם יוסף מורו צרפתי, וכן חננאל דה פוליניו ושלמה רומאנו, נכדיו של אליהו בחור. בעקבות ההלשנה הקים האפיפיור ועדת בירור, שקבעה שיש בתלמוד דברי הסתה נגד הנצרות, ובעקבות קביעה זו יצאה בולה מאת האפיפיור הקוראת להשמיד ולשרוף את כל ספרי התלמוד, הבבלי והירושלמי. הממונים על מלאכת איסוף הספרים אספו והחרימו בתוך כך גם ספרים עבריים רבים שאינם ספרי תלמוד. הספרים שהוחרמו נאספו אל הכיכר המרכזית ברומא, קמפו די פיורי. ביום ראשון של ראש השנה שחל בשבת, א' בתשרי ה'שי”ד, הועלו הספרים באש; תאריך זה נבחר כדי שהיהודים יחושו צער כפול ומכופל. חמישה ימים לפני השרפה הועלה על המוקד באותו מקום גר בשם קורנילייו ממולטאלצינו. בעקבות השרפה ברומא בוצעו שרפות דומות בערים אחרות באיטליה: בחג הסוכות התקיימה השרפה בבולוניה, בי”ג בחשון ולמחרת בוונציה, בחודש שבט באנקונה, ומאוחר יותר בפיררה, ראוינה ומנטובה, ואף באיים כרתים וקורפו. מספר שנים אחר כך, בשנת ה'שי”ט (1559) הצליח האפיפיור פאולוס הרביעי להחיל את גזירת שרפת התלמוד גם בקרמונה, שהייתה נתונה בתחילה תחת שלטון ספרדי ולא חלה בה הגזירה הראשונה. בקרמונה נשרפו 12,000 ספרים עבריים. בעקבות פרשה זו ולאחר שתדלנות יהודית, המיר האפיפיור את גזירת השרפה בחובת צנזורה על כל ספר יהודי, שייבדק לפני הדפסתו אם אין בו דברים בגנות הנצרות. תיאורים של מאורעות הימים השתמרו בספרים שונים של בני אותה תקופה: ”מנחה בלולה” של רבי אברהם מנחם רפאפורט מהעיר פורטו (מ-1261 לניאגו – Legnago) שבנפת ורונה; ”דברי הימים למלכי צרפת ומלכי בית אוטומאן התוגר” ו”עמק הבכא” של רבי יוסף בן רבי יהושע הכהן; וספר ”לחם יהודה” של רבי יהודה בן שמואל לירמה, שהדפיס את ספרו לפני הגזירה, וכל 1,500 העותקים של הספר נשרפו והוא נאלץ לכתוב את ספרו מחדש, ואחר כך השיג עותק בודד של ספרו שניצל מהשרפה. מפרט: במקור: קל, כ דף. לפנינו: מדף כז - נז, דף סד, צח - קל, א - ח, י - יד, יז - כ דף. [ספירת דפים משובשת]. חסר בסה”כ 69 דף. מצב:  ללא כריכה. תעלות ונקבי עש רבים. בלאי עם חסרון בשולי הדפים עם פגיעות טקסט. קרעים עם חסרונות לאורך הספר. מצב כללי גרוע.