Bidspirit auction | חתימת וחותמות האדמו”ר רבי חיים

חתימת וחותמות האדמו”ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדראהביטש. פועל צדק ווארשא תרמ”ז 1887 ספר פועל צדק מנין המצוות על פי הרמב”ם מאת רבי שבתי כהן בעל הש”ך, בספר 5 חותמות וחתימה בכתב ידו הקדושה. מצב כללי טוב-בינוני, כתמים וסימני שימוש. רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ”ד - תרפ”ד) נכדו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא). היה האדמו”ר הראשון לשושלת חסידות דרוהוביץ' ומייסד החצר. בן לאביו הרב אבי עזרא זעליג שפירא מסטרי. אמו הייתה הרבנית הדסה פייגא בתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (האדמו”ר הזקן מסדיגורה) מייסד שושלת חצר החסידות סדיגורה. עם פטירת אביו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, ניסו אנשי חצרו של אביו לכפות את מרותו עליהם. הרב חיים מאיר סירב בתוקף והוא התעקש שלא לכהן כאדמו”ר במקום אביו, הוא הסביר עצמו כי הוא מרגיש שאינו ראוי לכך, אך לאחר לחצים כבדים שהופעלו עליו מבכירי הקהילה וויתר לבסוף והסכים לשמש באדמו”רות בעיר דרוהוביץ' הנמצאת בחבל לבוב שבאוקראינה. בעיר דרוהוביץ' זכה הרב חיים מאיר לאהדה רבה, לאחר שהסתיימו פרעות קישינב התרכזו בדרוהוביץ' ובקישינב ואף בערי רוסיה השונות פליטים רבים והוא דאג לסיפוק צורכיהם. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לווינה, בירת אוסטריה. לאחר הכרזתה של הצהרת בלפור, בווינה ייסד הרב חיים מאיר בשיתוף עם הרב שלמה חיים פרידמן ועם הרב יעקב פרידמן את ארגון ”ההסתדרות החסידית ציונית”, מטרתו העיקרית של הארגון הייתה לארגן יהודים דתיים לפעולה למען בניין ארץ ישראל בשיתוף עם ההסתדרות הציונית. הוא נהג לומר כי ”ארץ ישראל לא צריכה להיות רק מדינתו של העם היהודי אלא מרכזה של התורה בעולם, כך מן הראוי”. בשנת ה'תרע”ז הסתפחה ההסתדרות החסידית-ציונית אל תנועת המזרחי. בשנת ה'תרפ”ב (1922) עלה הרב חיים מאיר לארץ ישראל והשתכן בירושלים, ברחוב דוד שבשכונת הבוכרים. בירושלים הקים הרב חיים מאיר את ”אגודת בוני הארץ בגופם” אשר חבריה התחייבו לעבוד בהתנדבות עבודת כפיים לשם סיוע בבניין ארץ ישראל. בתקופה זו היה בקשרי ידידות קרובים עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת ה'תרפ”ד בראש חודש אייר (ל' ניסן) נפטר הרב חיים מאיר יחיאל שפירא לאחר שנפל למשכב שנתיים קודם לכן. הוא ניטמן בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.