Bidspirit auction | חסידות. מהדו”ר. דברי שי”ר -

חסידות. מהדו”ר. דברי שי”ר - שני החלקים - קלינווארדיין תרפ”ד | 1924 - העותק של הגה”ק מערלוי הי”ד - הסכמתו היחידה של רבי ישעי'לע מקערעסטיר. ספר דברי שי”ר, חלק ראשון [על התורה] וחלק שני [על המועדים], מאמרים נחמדים על דרך החסידות והדרוש מאת הג”ר שמואל יעקב ראטה מקליינווארדיין זצ”ל הי”ד. בראש הספר הסכמות גדולי הדור, והסכמה נדירה ומיוחדת של הרה”ק המפורסם רבי ישעיה מקערעסטיר, זוהי הסכמתו היחידה שנתן לגיסו המחבר. שני החלקים בכרך אחד, בדף השער של החלק הראשון חותמו האישי של הגה”ק רבי משה סופר מערלוי הי”ד, בנו של ההתעוררות תשובה ואביו של האדמו”ר מערלוי זצ”ל. כתמים בדף השער של החלק הראשון. מצב טוב מאוד. המחבר, רבי שמואל יעקב ראטה בנו של הגה”ק רבי משה שמעון אב”ד דיורע בן הגה”ק בעל בית היוצר מחוסט בזיווג ראשון נשא לאשה בשנת תרנ”ט את מרת הינדל בת הרב חיים אלטר זוסמאן, חתנו של הגאון מנאנאש בעל ”אפסי ארץ”. עוד בצעירותו כתב עליו הגאון מנאנאש כי הוא תלמיד חכם גדול וירא ה'. ובזיווג שני את מרת רחל והיא גדלה במסירות את ארבעת היתומים בני אחותה והיתה להם לאם. הרב שמואל יעקב היה גיסו של הרב יצחק פרנקל מחבר ”עטרת אליהו” ו”אבני אליהו”. מחבר הספרים ”דברי שיר” על התורה ועל המועדים (תרע”ד ותרפ”ד), ”שיר חדש” על התורה ומועדים וליקוטים (תרצ”ב), ”שיר ידידות” (תשי”ד), ”נזר שיר” ו”שושנת יעקב”. לקט מספרים אלו יצא לאור ע”י צאצאיו בספר ”עלי שיר” (תשע”ב).  לפני חג השבועות תש”ד, כאשר הרב היה במחנה הסגר יחד עם שאר יהודי קליינווארדיין, חרד הרב לגורל כתבי היד שלו וטמן אותם באדמה. לצד כתבי היד הטמין גם את הבקשה הבאה: בעזה”י. קול קורא. הנה מאחר שעת צרה היא ”ליעקב” כעת וממנה נושע לזאת לא אדע האם אזכה עוד לראות בהדפסות הקונטרסים שמונחים כאן בהטמנה זו דהיינו קוטנרס שי”ר ידידות על התורה וחידושי דברי שי”ר על ליקוטי ש”ס ונזר שי”ר על שושנים שונים שושנת יעקב, אשר חנן אלקים בהם ברור חוח”ס. לכן אבקש את כל מי שיגיע הקונטריסים הללו לידו שיראה שיבואו לידי הדפסה בעזהי”ת ואבטיח לו בעזר אלקי יעקב שייטב לו בזה ובבא בברכה והצלחה ובכל טוב סלה לו ולזרעו אחריו. ה”ק שמואל יעקב ראטה בעהמח”ס דברי שי”ר ושי”ר חדש. חתנו של הרב שמואל יעקב ראטה, הרב שמואל דוב גוטליב, שרד את השואה ובתום המלחמה חזר לקליינווארדיין והגיעו לידיו כתבי חמיו שהוטמנו בקרקע. הוא העביר את הכתבים לידי גיסו, חתן נוסף של הרב ראטה, הרב שלום אליהו פלברבוים, על מנת להוציאם לאור. כעבור מספר שנים הוציא לאור הרב פלברבוים את כתביו חמיו. ובהקדמתו כותב המוציא לאור כי יהודי גרוסווארדיין גורשו על ידי ”הנאצים הארורים הרשעים ימ”ש שהובילו אותם לאוישוויץ מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד אחר חג השבועות שנת תש”ד הגיענו לשם ליל שב”ק י”ב סיון, ולאחר קבלת שבת לקחו את הזקנים, הנשים והטף לתאי השמדה. אוי לעינים שכך רואות”.