Bidspirit auction | תגלית! העותק האישי והגהה חריפה


תגלית! העותק האישי והגהה חריפה ארוכה במיוחד [16 שורות] בעצם כתי”ק  רבינו עקיבא איגר - לא נראה ולא נדפס מעולם! שיירי כנסת הגדולה - קושטא תפ”ט | 1729. ספרו של רבי חיים בנבנישתי על שו”ע אורח חיים. לפנינו עותק מקודש בו למד והגהה גאון הדורות רבינו עקיבא איגר זיע”א, עם הגהות בעצם כתב יד קדשו, אחת מהן בכתב ידו המרובע הנודע, לא נודעו ולא נדפסו מעולם!! כידוע, ספרי כנסת הגדולה ושיירי כנה”ג היו חביבים ביותר על רבינו עקיבא איגר והוא מציין אליהם עשרות פעמים, בעותק שלפנינו איפוא, הגה רבינו באופן מיוחד, באחד הדפים סימני שעווה חומה מלימודו של רבינו באישון ליל. בחלקו האחרון של הספר [שבעה דפים אחרונים] צירף המדפיס את חידושי הגאון הנודע רבי דוד אופנהיים - שו”ת וחידושים על בבא מציעא, בחידושים על ב”מ מופיע בגליון הגהה ארוכה במיוחד בכתי”ק של הגרעק”א אשר נמשכת משני צידי הדף, הגהה זו היא השגה למדנית חריפה מאוד של רבינו המשיג על דברי הגרד”א עד שמסיק כי הדברים לא יצאו מעולם מתחת ידו ”ולא אאמין שיצאו מפי למדן ואולי איז' תלמיד טועה מבולבל כתב כן ותלה באילן גדול שהם דברי רבו”. כאמור בנוסף גם הגהה בת כמה שורות בכת”י המרובע של רבינו על דברי הכנה”ג. מצב טוב מאוד, כריכת חצי עור חדשה נאה. גדול האחרונים מרן הגאון רבי עקיבא איגר (תקכ”ב-תקצ”ח) מגדולי וגאוני העם היהודי לדורותיו, ורבן של כל ישראל בדורו, ”מלך ישראל” מכנהו חתנו הגדול מרן החתם סופר. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון [אב”ד פרשבורג, בעל ”משנת דרבי עקיבא”]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברעסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בהיותו בן ט”ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל”ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה. בשנת תקנ”ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע”ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ”ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל ”רוח הקודש”, ענוותן כהלל בדורו ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. הנהיג ברמה את קהילות מחוז פוזנא והאזור (צפון פולין ומדינת פרוסיה) ולחם בתוקף רב ובהצלחה ברפורמים ומחריבי הדת. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור (היה נוהג לבקר כל חולה וחולה בקהילות בהם שימש כרב, ולעת זקנתו מינה אנשים מיוחדים שיעשו זאת במקומו, כשהוא מבקש שיעבירו אליו את שמות החולים לתפילה עבורם). מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, הגאון רבי שלמה אייגר (תקמ”ו-תרי”ב) ממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל ”גליון מהרש”א” וספרים נוספים; הגאון רבי אברהם אייגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו, וחתנו הגדול הגאון רבי משה סופר בעל ה”חתם סופר”, שנשא בזיווג-שני את בת רע”א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה”כתב סופר”, ורבי שמעון סופר אב”ד קראקא]. רבינו עקיבא אייגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה.  מחיבוריו: ספר ”תשובות רבי עקיבא אייגר” נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס ספר ”דרוש וחידוש” מחידושיו, וכן יצאו חלקים נוספים לתשובות. הגהות ”גליון הש”ס” (שנדפסו תחילה בחייו בש”ס פראג ובש”ס וילנא), הגהותיו לשו”ע ו”תוספות רעק”א” למשנה. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת”י נדפסים עד היום (כמו הספרים: ”קושיות עצומות”, ”כתב וחותם”, ”מכתבי רבי עקיבא אייגר” ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות, חלקן במהדורות מוערות ומורחבות, עם הוספת ליקוטים ממקומות אחרים מדברי תורתו.