Bidspirit auction | חתימה יקרת המציאות של הגאון

חתימה יקרת המציאות של הגאון הקדוש רבי שאול ענגעל אב”ד קאלוב ראש חבורת הקודש ”אשוואר”! ספר בתי נפש - וויען תקע”ה | 1815.? בתי נפש, דרשות לרבי יוסף קוטנפלאן אב''ד שטאמפען, מצב כללי טוב, כתמים רבים. שני  תיקונים [הוספת מילים] בכת”י מתקופת ההדפסה. בקצה השער השמאלי העליון חתימה קצוצה ”הק' שאול ענגעל” וכן בלועזית .” s .engel ”. ייתכן מאוד שלפנינו חתימת יד קדשו של הגה”ק והנורא רבי שאול ענגל אב”ד קאלוב וראש חסידי אשוואר. רבי שאול ענגיל (תקל”ה-ת”ר? וי”א שנולד בתק”כ או תקט”ו) תלמידו המובהק של רבי אייזיק מקאליב, כמו כן קיבל מהחוזה מלובלין [מקובל שכשראה הרה”ק מלובלין את שמו הק' שאול בן שבע בין השמות בקוויטל של חסידי אשוואר ביקש להביאו אליו והרה”ק רבי שאול ביקש להתיר מדרגותיו ממנו אך לא עלתה בידו]. בשנת תקס”ג קיבלוהו עליהם חבורת חסידי אשוואר לראשם עם הסכם בכתב שלא יגרע מחלקם ע”י תמיכתם בו, עם פטירת רבו הק' מקאלוב נתקבל לדיין ומשנת תקפ”ב כיהן כראב”ד העיר. מנו”כ בביה”ח העתיק בקאלוב. ------- חבורת הקודש ”חסידי אשוואר” חבורת צדיקים וחסידים לעבודת ה' עם השגות גבוהות בכפר אשוואר, הונגריה. בין מייסדי החבורה נמנו רבי ישראל איסר פרנקל שהתגורר ב'ניר בוכטא' ורבי מנחם מנדל שוורץ הנדלס, חלק גדול מבני החבורה היו צאצאיו של רבי ישראל איסר מבוכטא מייסד החבורה, החבורה פעלה במשך עשרות שנים בשנות המאה ה-18. כל בני החבורה היו חסידיו של רבי יצחק אייזיק מקאליב, חלקם נסעו גם אל החוזה מלובלין. על פי דעות מסוימות התקרבו לחסידות על ידי רבי אהרן מז'יטומיר בביקורו בהונגריה בשנות ה'תק”ע לאחר פטירת רבי יצחק אייזיק המשיכה החבורה להתנהל בראשות רבי מנחם מנדל הנדלס, כשחלקם קיבלו עליהם לרבם את רבי נפתלי מרופשיץ, כידוע המעשה בזה. בין חברי החבורה נמנו גם בעלי מלאכה, ולצד צדיקים וחסידים וביניהם מקובלים. בקרב בני דורם הם נחשבו מל”ו צדיקים נסתרים שבדור. נשמרו תיאורים על אופן עבודתם המיוחדת ”חסידי אנשי אשוואר... כולם היו מקובלים וקדושי עליון, וכולם התפללו בטלית בליל שבת” (עשר צחצחות עמ' ו., פיטרקוב תרס”ט). העיד רבי שמואל שמעלקא קליין מסעליש: כי בימי עלומיו היה בחג השבועות אצל אחוזת מרעיו, חסידי אשוואר, ובכל ליל התקדש חג השבועות סיפרו סיפורי מעשיות. ואמר רבי שמואל שמעלקא 'אל תדמו כי לא אמרנו התיקון ליל שבועות, כי ברם אמרנו ואמרנו, כי הצדיקים המה 'מרכבתו של מקום'” (דברים ערבים ח”ב בהקדמה עמ' 105). רבי יהודה צבי מרוזלא המליץ עליהם כי אופן עבודתם מרומז בשם עירם 'אשוואר' - נוטריקון 'אש-ואור', כי עבדו את ה' ב”אש” ההתלהבות. רבי יצחק אייזיק מקומרנא סיפר על ביקורו אצלם: ”בהיותי כבר עשרים ושמנה שנה הייתי במדינות אונגרן ואמרתי בסעודה שלישית, ובמסבה זאת היו שם צדיקים אחד מוהר”ר מענדל תלמיד הרב הקדוש מריה אייזק מקאליב והשני לו מוהר”ר זאב וולף תלמיד הנ”ל, ובפיהם היה שגור כל כתבי האר”י על פה ממש”. לפני השואה הקפידו החסידים שלא לגשת אל תוך ארבע אמות של קברי צדיקי אשוואר. על קבריהם של כמה מראשי החבורה אף נחרט, 'המקום ההוא אדמת קודש הוא, אל תקרוב הלום, של נעליך מעל רגליך', כמו כן נודע קבריהם כמסוגל לישועה אף בקרב הגויים.