Bidspirit auction | קרניים - אמשטרדם. תקכ”ה |
קרניים - אמשטרדם. תקכ”ה | 1765 - חתי”ק הרה”ק רבי ישראל יפה ”המדפיס מקאפוסט” תלמיד בעל התניא. ספר הקבלה הקדום קרניים לרבינו אהרן הזקן מקארדינייא עם פירוש רבי שמשון מאסטרופולי 'דן ידין' - מהדורה שנייה וחשובה עם הוספות בעמוד השער וכן בסוף הקדמת המדפיס חתימות ” ישראל בלאאמ”ו מוהר”ר יצחק מקאפוסט ” - חתימות נדירות ביותר של רבי ישראל יפה שהיה מגדולי תלמידי בעל התניא והאדמו”ר האמצעי, והוא שהביא את ספריהם לדפוס בדפוסו המפורסם בקאפוסט. הרה”ק רבי ישראל יפה ”הגדול” זצ”ל, המדפיס החסידי מקאפוסט (תק”ט לערך - תקפ”ח). רבי ישראל יפה נולד ברוסיה תק”י לאביו רבי יצחק יפה המכונה רבי יצחק קאפוסט בן אחר בן לרבי מרדכי יפה ”הלבוש”. מתחילה היה תלמידו של רבי מנחם מנדל מוויטעבסק, אחר כך נתקשר אל אדמו”ר הזקן בעל התניא ונעשה מגדולי תלמידיו ומראשוני חסידיו, תולדותיו של רבי ישראל שזורים בתולדות חב”ד, והוא מראשי החסידים החותמים על ”תקנות ליאזנא” בתקנ”ו, ומסופר שכאשר יצא אדמוה”ז ממאסרו בי”ט כסלו תקנ”ט - נשא אותו רבי ישראל על כתפיו, ב”מצרף העבודה” מסופר כי כשביקר רבי ישראל אצל רבי חיים מוואלוז'ין כיבדו רבי חיים ”כאחד הרבנים הגדולים” וביקש ממנו לומר מדברי רבו (אדמוה”ז) והוטבו בעיניו. מפורסם ביותר בשל היותו ”המדפיס דקאפוסט”, הוא אשר הדפיס את ספרי חב”ד הראשונים (סידור אדמוה”ז, ספרי אדמו”ר האמצעי, וכן הדפו”ר של ”פרי הארץ” (מרבו הראשון מויטבסק) ”שבחי הבעש”ט” ועוד - סמלו הנודע מתנוסס בראש הספרים כשבמרכז הסמל שמו ”ישראל יפה”). בעל התניא ובנו האדמו”ר האמצעי מסרו בידיו את כתביהם לעריכה והדפסה. אודות כך כותב מהרי”ל מיאנאוויטש (אחיו של הבעל התניא) בהסכמתו על ה”סידור” על רבי ישראל ”כי אתו החכמה והמדע והוא שמע בעצמו כמה דברים מכבוד רבינו, וגם יש בידו חבילות חבילות מכתי”ק אשר כתב אליו ” (מעט מאוד מכתי”ק אלו נדפסו באגרות קודש אדמוה”ז (עמ' קעב-קעה, תס-תסג) והם חליפות מכתבים בעניניים ”העומדים ברומו של עולם” שדיבר רבי ישראל עם בעל התניא ב”יחידות”)). לפי מסורת חב”ד הוא אשר נשלח ע”י אדמוה”ז עם ה”תניא” לקבל הסכמותם של רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה ליב הכהן (למען ידעו עמ' 259). אדמו”ר האמצעי החשיבו ביותר, ולאחר הסתלקות אדמו”ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי האדמו”ר האמצעי לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ לליובאוויטש לרבי לשמוע דא”ח, אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע דא”ח מהרבי. על כך ענה לו אדמו”ר האמצעי שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו (!), ר' ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון. (הריי”צ בספר השיחות (תרפ”ד) מוסיף על הנ”ל ”כשנפטר ר' ישראל יפה לקחו לבית הגניזה כל חפציו וגם הכתבי-יד-קודש, והיו מונחים שם ע' שנה, ובימי אאמו”ר נ”ע עשו הקהילה דחברון סדר בחפצים דבית הגניזה מה למכור ומה להניח, ומצאו הכתבי-יד-קודש ושלחו במתנה לאאמו”ר נ”ע את הכי”ק, והיו שם י”ב ביכער כתבי-יד-קודש של אדמו”ר האמצעי”). [3] כה דף. 19 ס”מ. כריכה חדשה, כתמים, מצב טוב.