Bidspirit auction | הגמרא של האדמו”ר הראשון מגור

הגמרא של האדמו”ר הראשון מגור בעל חדושי הרי”מ זיע”א - אשר קיבלה מחמיו לחתונתו - בחתימת יד קדשו המליאה! מסכת נזיר - דיהרנפורט תקס”ג | 1803. לפנינו פריט היסטורי ומקודש - הגמרא בה הגה כל חייו האדמו”ר הגאון הקדוש רשכבה”ג החידושי הרי”ם - הראשון לשושלת גור.   זהו כרך גמרא היחיד הידוע לנו אשר קיים היום מרבינו הקדוש. בראש עמוד השער רישום ארוך בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של החידושי הרי”מ ”חנני ה' בזה הספר [יפה?] מאת חמי נ”י הק' יצחק מאיר בהרב מור”י [מורינו רבי ישראל] יצ”ו” [נוסח זה של חתימת יד קדשו המליאה נדיר מאוד, בפרט שמזכיר את אביו בברכת החיים] מן הרישום אנו למדים כי החידושי הרי”מ קיבל את הגמרא מחמיו הגביר רבי משה חלפן בצעירותו - ובחיי אביו - כפי הנראה לרגל נישואיו. בשטר התנאים שנכתב בשנת תקע”ב [בהיות החידושי הרי”מ בגיל 9]  נכתב ”ה”ה הנגיד המפורסם מ' משה אבי הכלה הנ”ל התחייב... ומלמד להועיל להחתן שי' ספרים ש”ס ואלפסים...” [נוסח התנאים בספר מאיר עיני הגולה אות לה, וראה שם אות לד שאת ההתחייבויות של רבי משה חלפן דרש ממנו המגיד מקוז'ניץ והוא התייעץ עם החוזה מלובלין עיי”ש]. לפנינו אם כן הגמרא שלמד בה גאון ישראל וקדושו החידושי הרי”מ זיע”א משך רוב ימי חייו. כרוך בכריכת עור מהודרת חדשה ומוטבעת. מצב טוב מאוד, כתמי שימוש. (את הגמרא ירש נכדו השפת אמת [ואולי קיבלו במתנה מסביו בחייו] והיתה מונחת בגנזי האדמו”ר הפני מנחם זצ”ל שבאה אליו בירושה [ככל הנראה מחמיו נכד השפ”א]). כנראה זהו הפריט הנעלה ביותר שהיה מצדיקי בית גור אי פעם במכירות פומביות! הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלטר, האדמו”ר הראשון מגור בעל ”חידושי הרי”מ” (תקנ”ט-תרכ”ו), מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי ”יאיר את העולם בתורה”), גדל בביתו והיה לבן טיפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י”ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא”ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ”העילוי מוורשא”. לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי”ט, כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו”ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל ”חידושי הרי”מ” (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה”מתנגדים” שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל ”הנתיבות”, רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ”א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד ”גזירת המלבושים” בשנים תר”ו-תרי”א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה.