Bidspirit auction | נדיר באופן מיוחד. רפואות העם

נדיר באופן מיוחד. רפואות העם - זאלקווא תקנ”ד | 1794 - מהדורה ראשונה בנפרד, היסטורי.  ספר רפואת העם מאת החכם ... טיסאט מארץ שווייץ להבין ולרפאות רוב החלאים המהלכים ... ועתה נעתק ללשונינו בידי מנחם מנדל לאפין מסטאנוב. לספר הסכמות נדירות מגדולי הדור ביניהם הפרי מגדים, אך ראה להלן. בדפוס מרדכי רבין שטיין. [140] דף. בלאי חסר בשוליים עם פגיעה בטקסט, מצב בינוני-טוב. מנדל לפין ספרו שלפנינו וזיופיו מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב ”רמ”ל” (תק”ט-תקפ”ו) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש. מנדל לפין נולד נולד בעיירה סטנוב בחבל פודוליה שבאוקראינה. בעקבות קריאת ספר ה”אילם” של היש”ר מקנדיאה החל בלימודים חכמות כלליות. ב-1780 עבר לעיר ברלין שבפרוסיה, ושם פגש את משה מנדלסון והתוודע לחוג המשכילים שסביבו. לפי עצת מנדלסון תרגם לעברית את ספר הרפואה העממית ”רפואות העם” מאת הרופא השווייצרי טיסו (Tissot), על פי התרגום הגרמני. תחילה הפר לא הודפס לעצמו אלא  שולב בספרו ”מודע לבינה” (ברלין תקמ”ט), שכולל גם את ”אגרות החכמה” - קובץ מכתבים על מדעי הטבע. בשנת 1783 או 1784 התיישב בעיירה מיקולאייב, ובסיועו של הנסיך הפולני המקומי אדם צ'רטוריסקי  הדפיס ב-1794 מהדורה שנייה של ספר ”רפואות העם” - לראשונה כספר בפני עצמו, כשבראשו הופיעו הסכמות חשובות ביותר של גדולי הרבנים ולהבדיל גם מכתב ברכה ממנדלסון. בשנים הבאות נדד רמ”ל בערים שונות בפולין והיה בין השאר במז'יבוז', בברדיצ'ב ובוורשה. בשנים 1788–1792 השתתף במועצה של רבנים לדיון במצב היהודים בפולין, שכונסה בסיים בוורשה. מוורשה עבר רמ”ל לעיירה אוסטיה שבפלך מוהילוב, שם התגורר באחוזתו של היהודי העשיר יהושע צייטלין, שתמך בכמה תלמידי חכמים משכילים. הוא שימש כמורה לבניו ונכדיו של צייטלין, ובאחוזתו כתב את ספר המוסר שלו ”חשבון הנפש”, והמשך ימי חייו יצירתו ו[אי] השפעתו הלא הם כתובים על ספר דברי הימים. הספר ”רפואות העם” הוא עממי גם בתוכנו וגם בסגנונו. רמ”ל השתמש בו בלשון חז”ל, בין השאר בהשפעת בן עירו יצחק סטנוב, וזאת בניגוד מוחלט למקובל בספרות של תנועת ההשכלה. הוא אף חידש מילים בעברית למונחים רפואיים, ובהן המילים חוקן, בחילה, שיעול ומילים אחרות שלא נשתמרו. הספר היה פופולרי מאוד, וקהילות רבות בפולין ובמזרח אירופה רכשו אותו לצורך הטיפול בחולים שלהן. ספרו ”חשבון הנפש” הוא ספר מוסר העוסק בתיקון מידות הנפש ובחינוך עצמי. הספר מושפע מאוד מחיבוריו של בנג'מין פרנקלין. לפין לקח מן האוטוביוגרפיה של פרנקלין את שיטת השיפור העצמי המבוססת על קביעת שלוש עשרה מידות בנפש ועבודה עצמית עליהן לפי שבועות. כפי הנראה היה ”חשבון הנפש” מיועד גם להציב אלטרנטיבה כנגד השקפות ודרכי התנהגות של החסידים בתחום ההשתלמות האישית, המוסר והתפילה. המהדורה הראשונה של ”חשבון הנפש” יצאה בלבוב ב-1808. גם ספר זה הפך נפוץ ומשפיע מאוד בקהילות היהודיות בפולין ובמזרח אירופה, ויצא לאור בעוד חמש מהדורות במהלך המאה ה-19. השפעה מיוחדת הייתה לספר על רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, ששאב רעיונות רבים ממנו – לרבות שלוש עשרה המידות – ודחף להדפסת מהדורה של הספר בווילנה תר”ה (1844). ----------------------------------  לענ”ד ההסכמות על הספר מזוייפות, מאחר ושמות הרבנים המסכימים זהים לשמות המסכימים לספרו של ידידו יצחק מסטאנוב בספרו ויעתר יצחק [ברלין תקמ”ה] ויגיד עליו רעו, ואכמ”ל