Bidspirit auction | נדיר ומקודש! העותק של הרב


נדיר ומקודש! העותק של הרב הקדוש האדמו”ר רבי חנוך העניך ”הרבי רבי העניך” מאלכסנדר זיע”א. מחנה לוי - [אופיבאך] תקס”א | 1801 - מהדורה ראשונה. ספר מחנה לוי, חלק אחד בכמה הלכות ושיטות בש”ס, מאת הגאון רבי צבי הירש הלוי בנו של הגה”ק ההפלאה, בדפוס צבי הירש שפיץ סגל ובנו אברהם, [1], צח, [1] דף. בסופו חידושים מחתן ובן אחיו של המחבר ומפתחות ל'ספר המקנה' מאת אביו של המחבר הגאון הקדוש בעל ההפלאה. מצב טוב, כריכת חצי עור מקורית, השול העליון בדף השער גזור [וחבל על דאבדין...] לפנינו העותק האישי של האדמו”ר הרב הקדוש המפורסם רבי חנוך העניך הכהן שאטין [לוין] מאלכסנדר משנות אברכותו [ראה להלן], רישום משנות התק”פ לערך המעיד על כך בראש הדף הראשון שלאחר השער ”שייך לה”ה החריף הנגיד מו”ה חנוך העניך כהן שאטין”, רישום זה קדם לשנת תקצ”א - אז החליף רבי העניך את שם משפחתו ללוין. האדמו”ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר (תקנ”ח-תר”ל), מגדולי תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא, ורבו ”היהודי הקדוש” מפשיסחא. כיהן ברבנות קרוב ל-40 שנה. בתחילה כיהן כרב באלכסנדר ובנאווי-דוואהר, ומשנת תרי”ט כיהן כרב בפרושניץ [בשנת תרכ”ה עזב את הרבנות, וחזר לעיר אלכסנדר כאיש פרטי]. רבי העניך היה מצאצאי רבי שמואל שאטין הכהן מפרנקפורט (המהרשש”ך – שהיה גם סבו של בעל ה”חתם סופר”) ושם משפחתו שאטין כשמו, אך לאחר שתמך ב”מרד הפולני” בשנת תקצ”א נאלץ להחליף את שם משפחתו ”שאטין” לשם ”לוין”. נודע מנעוריו בגאונותו ובחריפותו הרבה בנוסח פשיסחא-קוצק. כל מעשיו היו בהסתר ובחכמה נפלאה. אמרותיו היו חריפות ומתובלות בהומור חד, וידע להסתיר במילתא דבדיחותא עניינים נעלים שרק יחידי-סגולה הבינו את משמעותם. היתה שגורה בפיו אמרתו של רבו ר' בונים מפשיסחא: כל מצוות ה”לא תעשה” שבתורה נכללים אצלנו ב”לאו” אחד – ”אל תהי שוטה!!” [והיה אומר זאת בשפה הפולנית: ”נע באנדזש גלאפי!”], וכל ה”מצוות עשה” שבתורה נכללים אצלנו ב”עשה” אחד – ”תהיה חכם!” [בפולנית: ”באנדוש מאנדרי!”]. [ענין זה משתקף יפה ברישום שלפנינו, מכל התארים בחר הכותב לתאר את רבי העניך בתואר ”החריף”...] עוד בהיותו אברך צעיר לימים הכתירו רבו ”היהודי הקדוש” לאדמו”ר, כשהסיר מעל ראשו את כובע ה”ספודיק” שלו, וחבשו לראש תלמידו הצעיר רבי העניך באמרו: ”נאה ספודיק זה לראשך...”. כשנה לאחר פטירת רבי בונים מפשיסחא, קיבל על עצמו ר' העניך את מרות רעו האדמו”ר רבי מנדלי מקוצק. גם לאחר פטירת ”השרף” מקוצק, קיבל עליו ר' העניך את מרותו של רעו (הצעיר ממנו) רבי יצחק מאיר אלטר מגור. רק לאחר פטירתו של בעל ”חידושי הרי”מ” בשנת תרכ”ו נאות רבי העניך הישיש לקבל עליו את עול האדמו”רות, להנהיג את עדת חסידי קוצק וגור. תלמידיו ובני משפחתו כותבים עליו כי ראו אצלו בעיניהם גילויי רוח הקודש, מופתים ומעשי פלא. אחיינו מעיד עליו כי היה אצלו בעת שהגיעו אליו נשמות מהעולם העליון, כדי לזכות בתיקון. סיפורים אלו לוקטו במהדורה החדשה של ספרו ”חשבה לטובה וליקוטים” (הוצאת מוסד הרי”מ לוין, ירושלים, תש”ן), ראה שם. במבוא למהדורה החדשה הנ”ל מופיע תיאור נאה על הדרך בחסידות אותה הנחיל ר' העניך לדורות אשר תרמה לעיצוב דמותה של חסידות גור: ”אלכסנדר של הרבי רבי העניך היתה חבויה וסתומה במשך כשבעים שנה בהן התענפה והסתלסלה החסידות הפשיסחאית לשבעים פנים. עשרות בשנים עמד כתלמיד לפני חבריו, קיבל עליו מרותם ונהנה במסתורי הנפש מהתעלות והתרוממות פשיסחאית, עד שכתר ההנהגה הוטל עליו... הרבי רבי העניך מאלכסנדר איחד בהנהגתו את כל המעיינות אשר יצאו מפשיסחה. בחכמה נדירה ובלתי מצויה מיזג לחטיבה אחת עדת חסידים מסולאים עובדי ה' דורשי אמת, ויחדיו עלו ונתעלו במעלותיה של תורה ועבודת השי”ת. הוא כינס את פשיסחה וקוצק וגור, את המיוחד שבכולן, את המאור שבהיכליהן לפונדק אחד של תורה, חסידות, חריפות, קדושה ומסירות נפש”. מרבותיו של האדמו”ר מגור בעל ”שפת אמת” (נכד ה”חידושי הרי”מ”), שהוכתר על ידו כממלא מקומו. צאצאיו היו מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ונכדו רבי חנוך צבי הכהן לוין אב”ד בנדין היה חתנו של ה”שפת אמת”. תלמידיו היו מגדולי גאוני ואדמו”רי פולין, בהם: רבי זאב נחום מביאלה ובנו האדמו”ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל ”אבני נזר”; האדמו”ר רבי אברהם מפוריסוב; רבי פנחס מנחם יוסטמן אב”ד פילץ; רבי יואב יהושע מקינצק בעל ”חלקת יואב”; רבי יצחק פייגנבוים מוורשא, ועוד. תורתו נדפסה בספר ”חשבה לטובה”.