Bidspirit auction | סידורו של שבת - –

סידורו של שבת - – מהדורה ראשונה – שני החלקים - מאהלוב תקע”ג | 1813 - עותק על נייר איכותי נאה ושמור. כל גוף הספר בשלמות עם שער לחלק שני ובמצב נאה ביותר, אך חסר דף שער של חלק ראשון והדפים שלאחריו שאינם מגוף הספר, כמו כן חסרים דפי המפתחות של חלק שני. ח”א: ע, ע-קח - חסר [6] דף ראשונים הכוללים את דף השער והסכמות. ח”ב: יב, ס דף - ללא דפים סא-סד בסוף הספר של מפתחות. הספר סידורו של שבת ספר סידורו של שבת - ספר שלם על כל ענייני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו”ת בהלכה, מאת הגה”ק רבי חיים טירר אב”ד טשערנאוויטץ הספר נדפס טרם נסיעתו של בעל ה”באר מים חיים” לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה תמיד קבעו וקובעים בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: ”כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...”. כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה”ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלאטשוב) כותב בהסכמה לספרו ”שער התפלה”: ”וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים”. רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: ”לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי”ת” (אור יקרות לרש”ח פרוש, ב, עמ' קעה). המחבר, הגה”ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת”ק – תקע”ד/תקע”ה) מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. כיהן ברבנות בערים קריפץ, טשרנוביץ, מוהיליב-פודילסקי, בוטושאן וקישינוב. השפעתו בהעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה הייתה רבה מאוד. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: ”הוא יונק את חיותו מקדושת השבת”. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב”ד ברדיטשוב: ”אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה” (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע”ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו ”שער התפלה” (סדילקוב, תקפ”ה) ו”ארץ החיים” (טשרנוביץ, תרכ”א), ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים ”סידורו של שבת” (מאהלוב, תקע”ג) ו”באר מים חיים” (סדילקוב, תק”פ) מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והפכו לאבני יסוד בתורת החסידות. בספריו נדפסו גם כמה תשובות ופלפולים בסוגיות עמוקות. נודעת במיוחד תשובתו בעניין אמירת ”לשם יחוד” לפני קיום מצוה, בה השיב בחריפות על השגותיו של בעל ה”נודע ביהודה”. סטפנסקי חסידות, מס' 422.