Bidspirit auction | סמ”ג - קאפוסט תקס”ז |

סמ”ג - קאפוסט תקס”ז | 1807 - חתימת והגהות בכתי”ק החידושי הרי”ם והשפת אמת מגור זיע”א. ספר סמ”ג - ב' חלקים, מהמהדורה הנודעת שנדפסה בהסכמותיהם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי חיים מוואלוז'ין. לפנינו עותק מקודש ביותר שהיה שייך לאדמו”רי גור מראש השושלת החידושי הרי”ם דור אחר דור!! בראש עמוד השער רישום בעצם כתב יד קדשו של הרב הקדוש החדושי הרי”מ מגור זיע”א ” חנני ה' בזה הספר הנכבד הק' יצחק מאיר ”. באופן נדיר ביותר הגהה חשובה בכתב יד קדשו של החידושי הרי”מ בחלק הראשון בגליון דף כט א, חלקה קצוצה ולפנינו כ15 מילים בכתי”ק! את הספר הק' ירש נכדו וממשיך דרכו הרה”ק השפת אמת ובדף יז [מהספירה השניה] הגהה קצרה בעצם כתב יד קדשו. בדף ד' של החלק השני הגהה קצרה נוספת, כנראה בכת”י רבי יעקב מאיר בידערמאן חתן האמרי אמת. את הספר ירש כ”ק אדמו”ר בעל פני מנחם מגור. בדף קכד שתי הגהות קצרות עתיקות. החתימות וההגהות נבדקו ואושרו ע”י מומחים.   יצויין כי הגהה בכתי”ק של החידושי הרי”מ הינה נדירה באופן מיוחד. כריכת חצי עור מקורית. חלק א' [4], סד, כט, מב דף. חלק ב' [1], ב, קכד, יח, טז [צ”ל יח] ד דף. סימני עש בודדים, מצב טוב. הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלטר, האדמו”ר הראשון מגור בעל ”חידושי הרי”מ” (תקנ”ט-תרכ”ו), מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי ”יאיר את העולם בתורה”), גדל בביתו והיה לבן טיפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י”ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא”ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ”העילוי מוורשא”. לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי”ט, כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו”ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל ”חידושי הרי”מ” (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה”מתנגדים” שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל ”הנתיבות”, רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ”א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד ”גזירת המלבושים” בשנים תר”ו-תרי”א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו”ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו”ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל ”שפת אמת”, שהיה לאדמו”ר השני לשושלת גור. הגאון הקדוש רבי יהודה אריה ליב אלטר האדמו”ר מגור (תר”ז-תרס”ה) בעל ”שפת אמת”, האדמו”ר השני בשושלת אדמו”רי חסידות גור. מגדולי אדמו”רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נולד לרבי אברהם מרדכי אלתר - בנו של האדמו”ר רבי יצחק מאיר בעל ”חידושי הרי”מ” מייסד חסידות גור. שלושה עשר בניו של החידושי הרי”מ נפטרו בחייו. כולם מתו בילדותם, מלבד בנו רבי אברהם מרדכי שהאריך ימים יותר, אך נפטר כאברך צעיר, זמן לא רב לאחר הולדת בנו היחיד, רבי יהודה ליב (לייבל'ה). הילד היתום, שהתייתם כבר קודם לכן גם מאמו, עבר לבית סבו הגדול בעל חידושי הרי”מ וגדל על ברכיו. כבר בימים אלה הפליא לב כל רואיו בהתמדתו ובעמקותו. סבו רווה ממנו נחת והתפאר בו, והיה נוהג להראותו ולומר ”ראו כיצד נכדי לומד תורה לשמה”. בכל פעם שהיה נוסע לקוצק, היה החידושי הרי”מ לוקח את נכדו הקטן עמו, ”כדי שיראה פעם יהודי אמיתי”. הרבי מקוצק אהב את הנער הפקח והגאוני והתפעל ממנו מאד. ביקוריו בקוצק הטביעו עליו חותם עמוק לכל חייו. בשנת תרכ”ב, בהיותו בן 15, נישא לבת רבי יהודה קמינר מחנטשין בעל ”דגל יהודה”, ומאחר ושמו היה כשם חותנו, ציווה עליו סבו החידושי הרי”מ להוסיף לשמו את השם ”אריה”, ומאז חתם בשם ”אריה ליב”. לאחר נישואיו המשיך להתגורר לצד סבו בעיירה גור, כשהוא יושב על התורה והעבודה בשקידה עצומה. בשנת תרכ”ו, בהיותו בן 19, נפטר החידושי הרי”מ, והוא נתמנה תחתיו לרב העיירה גור - על פי צוואת סבו. על אף גילו הצעיר, ביקשו החסידים למנותו גם לאדמו”ר תחת סבו, אך הוא סירב בתוקף ולא הסכים לקבל את הרבים שהתדפקו על דלתותיו. במקום זאת, הצטרף לחסידי גור שקבלו את הנהגתו של רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר (מתלמידי הרבי מקוצק), והיה נוסע אליו בכל שנה. הרבי מאלכסנדר, שהיה אז זקן מופלג, כיבד מאד את האברך הצעיר, היה מצפה לבואו ומושיבו בראש. בשנת תר”ל, ארבע שנים לאחר שקיבל את ההנהגה, נפטר הרבי מאלכסנדר, ושוב חזרו החסידים ובקשו להכתירו כאדמו”ר. לאחר הפצרות חוזרות ונשנות הסכים לקבל על עצמו את התפקיד, אך סירב לשבת בראש השולחן, ומאז יושבים אדמו”רי גור באמצע השולחן ולא בראשו. האדמו”ר הצעיר, בן העשרים ושלוש, הפך במהרה לאישיות מרכזית בחיי היהדות בפולין. למרות שסירב בתחילה לשמש כאדמו”ר, נכנס לתפקידו במלא הרצינות ובכל כובד האחריות, והשקיע את גאונותו וחכמתו העמוקה לגדל ולרומם את אלפי חסידיו, לייעץ ולעזור להם ברוחניות ובגשמיות.