Bidspirit auction | פירות גנוסר [פרי תואר] להאור

פירות גנוסר [פרי תואר] להאור החיים הקדוש - דפוס ראשון - אמשטרדם תק”ב | 1742. עותק שלם ויפה. ספר פירות גינוסר, שולחן ערוך יורה דעה, עם ”פרי חדש” לרבינו חזקיה די סילווה, ו”פרי תאר” לרבינו חיים בן עטר ”האור החיים הקדוש”, זיע”א. זוהי המהדורה הראשונה של חיבור יסודי זה של רבינו בעל אור החיים, אשר הדפיסה בכבודו ובעצמו. ”בבית ובדפוס של הרב החכם השלם כמוהר”ר יוסף דיין מצויין יצ”ו” [נוסח מעניין זה מופיע גם בדעת תבונות לרמח”ל דפו”ר שהודפס באותה שנה] בשער ובהסכמות המעניינות מוזכרת נסיעתו של רבינו חיים בן עטר מהעיר סאלי שבמרוקו והגעתו לירושלים לכהן בראשות ישיבת ”כנסת ישראל” שייסד בעצמו. [4] רעה, [1] דף. עותק שלם ויפה הכולל את כל הדפים עם לוח הטעות הנדיר בסופו. כריכת עור חדשה מפוארת. בראש הספר הקדמה נוראה מרבינו המחבר, להלן קטע מתוכה. ..אל אלדים הוא יודע שכל יגיעתי בחידושי הלכות אלו לא היתה אלא מתוך עול הצרות והרדיפות על סיבות זולתי יחיד וצבור לא נתנוני השב רוחי אפילו שעה אחת ממש מיום שעמדתי על דעתי... והייתי דוחק עצמי וממית עצמי על התורה לעבוד קוני ומול יחודו שמתי פני בכל מה שהייתי מחדש ולמקור האמת דבקתי אור נשמתי להמשיך דין אמת והראני ה' גם בחיבור זה...” חיים בלא”א החכם השלום כמוהר”ר משה בן עטר... -------------------------------------------------- ----- רבינו חיים בן עטר (תנ”ו-תק”ג) בעל ה”אור החיים” הקדוש, גאון ופוסק מפורסם, מקובל ואיש קדוש. מגדולי חכמי המערב (מרוקו) וירושלים. כיהן ברבנות בעיר סאלי. בשנת תצ”ט החל במסע עלייתו לארץ ישראל, כשבכוונתו להקים ישיבה בירושלים, בשם ”כנסת ישראל”, אשר חבריה יתנהגו בקדושה ובחסידות ויעסקו בתורה בימים ובלילות, כדי לקרב את הגאולה. בדרכו עבר באיטליה, בה התעכב קרוב לשלוש שנים (תצ”ט-תק”ב) לעשות נפשות לטובת ישיבתו וממנה לעלות לארץ ישראל. הוא התקבל בכבוד רב בעיר ליוורנו, שם הפך מקום משכנו לבית מדרש, אליו נהרו רבים לשמוע מדרשותיו ומתורתו. בין באי ביתו היו גם נכבדי ועשירי הקהילה, ורבי חיים בן עטר השפיע עליהם שיתמכו בישיבה שעמד לייסד בירושלים. הוא הקים בליוורנו ועד שנקרא ”כנסת ישראל”, שחבריו היו סוחרי ועשירי הקהילה, נסע גם לקהילות נוספות באיטליה, בהן ונציה ומודנה, פיררה ומנטובה, וגם במודנה הקים ועד כזה. במקביל קיבץ סביבו חבורת תלמידים, שנוספו על משפחתו ומספר תלמידים שהגיעו עמו ממרוקו, וכך התגבשה החבורה שעלתה עמו לארץ ישראל. באותה תקופה הוא גם שקד על סיום הכנת חיבוריו להדפסה (ספרו ”אור החיים” נדפס בוונציה בראשית שנת תק”ב, זמן קצר לאחר עלייתו לארץ ישראל; חיבורו ”פרי תואר” שלפנינו, נדפס אף הוא לאחר עלייתו, באמשטרדם תק”ב. שני החיבורים נדפסו בתמיכתם של גבירי ליוורנו). בר”ח אב תק”א יצא ה”אור החיים” מליוורנו בדרכו לארץ ישראל, יחד עם חבורתו שמנתה שלושים נפש. בירושלים הקים ה”אור החיים” את ישיבתו, ואליה הצטרפו כמה מגדולי חכמי ומקובלי ירושלים (על הישיבה וסדריה, ראו: בניהו, לתולדות בית המדרש 'כנסת ישראל' בירושלים, ירושלים, ב, תש”ט, עמ' קג ואילך). למרבה הצער, נפטר רבי חיים בן עטר בפתאומיות, כשנה לאחר מכן, בי”ד תמוז תק”ג. לפי המסופר הבעש”ט ראה בעיני רוח הקודש את פטירתו הפתאומית של קדוש השם בירושלים, ובאותה השבת התבטא ואמר: ”כבה הנר המערבי”. על פי המסורת החסידית, שאיפתו של הבעש”ט לעלות לארץ ישראל, הייתה בעקבות רצונו לפגוש ברבי חיים בן עטר, שהיה ”ניצוץ של משיח”, ולפעול עמו יחד לקירוב הגאולה. כבר קודם לכן בשנת תק”ב ביקש הבעש”ט מגיסו הקדוש רבי אברהם גרשון מקיטוב לעבור לירושלים ולהסתופף בצילו של רבינו, ולשאוב מאור תורתו של ה”נר המערבי”. לפי המסופר שלח אליו הבעש”ט לירושלים מספר שאלות בעניינים נשגבים, שביקש מגיסו הגדול רבי גרשון מקיטוב לשאול בשמו את בעל ה”אור החיים”. גדולי החסידות הפליגו מאד בקדושתו של האור החיים הקדוש. בספר ”נתיב מצוותיך” מוסר האדמו”ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא, דברים נשגבים בשם הבעל-שם-טוב שהתבטא על קדושת נשמתו של בעל ה”אור החיים”, בהם בין היתר: ”...בכל לילה שמע תורה מפי הקדוש ברוך הוא, ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב, והיה מיורדי המרכבה...”. הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, בעל ה”בית אפרים” כותב אודותיו: ”עיר וקדיש, איש אלוקים נורא מאד... הוא היה אבי כל תופשי תורה בארצות המערב...”. על תולדות בעל האור החיים וקדושתו, כותב תלמידו החיד”א, שלמד אצלו בתקופה הקצרה ששהה בירושלים: ”מוהר”ר חיים ן' עטר, עיר וקדיש מק”ק סאלי, ובא לעה”ק ירושלים ת”ו סוף שנת תק”ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדולת תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד, והיה כמעיין המתגבר... ובחדש תמוז תק”ג עלה לשמים בן מ”ז שנה זלה”ה. וחיבר ”חפץ ה'”, ”ראשון לציון”, ”אור החיים”, ”פרי תאר”, וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו, וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה”ז, ורבו עזוז נוראותיו...” (שה”ג, מערכת גדולים, ח, מב).