מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
קדם
21.1.25
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל

לא ניתן להפריז בחשיבותו של אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, המשרטט קרוב לאלף שנות קיום יהודי בכל רחבי העולם – כאלף שנים של תרבות יהודית ותורנית, ספרותית ואמנותית.

אביגדור קלגסבלד ז"ל, אשר הלך לבית עולמו לפני כחמש שנים, היה מחשובי אספני האמנות היהודית במחצית השנייה של המאה ה-20 וחוקר יודאיקה בעל מוניטין. הוא יצר אוסף יוצא-דופן באיכותו שחלקים נרחבים ממנו עומדים כעת למכירה פומבית.

פריטים רבים באוסף פורסמו לאורך השנים בספרים ובמאמרים שחיבר מר קלגסבלד. כל פריט באוסף זכה לקיטלוּג מקצועי בידי מר קלגסבלד עצמו, אשר אף הוסיף על כך תיאור מפורט בכתב-יד רהוט בצרפתית, בליווי תמונות והסברים. התיאורים הללו סווגו לפי נושאים ונשמרו בתיקים, אשר עמדו לנגד עיני חוקרינו בכותבם את הקטלוג שלפניכם. מבין כלל מחקריו של מר קלגסבלד נציין את קטלוג כתבי-היד המרוקניים שפרסם בפריז בשנת 1980 – Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald – וכן את ספרו A l'ombre de Dieu: dix essais sur la symbolique dans l'art juif, שראה אור בבלגיה בשנת 1997. קלגסבלד נמנה גם עם מייסדי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), והוא אשר חיבר את קטלוג אוסף קלוני השמור היום במוזיאון, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 1982.

הקטלוג שלפניכם כולל מבחר כתבי-יד, ספרים חשובים במהדורותיהם הראשונות והנדירות, עותקים מיוחסים ומוגהים, מכתבים וחתימות ממזרח וממערב, כולם יקרי-המציאות. מבין מאתיים הפריטים שבקטלוג, נזכיר מספר כתבי-יד עתיקים, דוגמת "ספר הפליאה" שנכתב בטריפולי (לבנון) בשנת רנ"ז (1497), "מושב זקנים" שנכתב בקרוטונה (איטליה) בשנת רל"ד (1473) – לשעבר כת"י ששון 409, "מדרש הגדול" שנכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר המפורסם מצנעא, תימן, רל"ג (1473), ומספר כרכים של פסקי-דין ממרוקו, הכוללים מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות מחכמי מרוקו בערים השונות. באחד הכרכים מצוי מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של ר' חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (מקורם של פריטים רבים באוצר הספרים וכתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס).

בין כתבי-היד על קלף נמנים סידורים מעוטרים ומאוירים, כדוגמת סדר תיקוני שבת לאר"י מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (וינה, תע"ד, 1714) וכמה הגדות מאויירות בסגנון אסכולת מורביה. ספרים עם הגהות בכתב-יד הכוללים ספר "זוהר חדש" – העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, עם הגהותיו ועם חתימת החיד"א, כתב-יד "ספר הכוונות" בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו, וכתב-יד "פרי עץ חיים", שנכתב על ידי הסופר רבי משה מלובמלא, והיה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט. כן כולל הקטלוג כתבי-יד של חיבורים שלא נדפסו, בהם חיבור מתלמיד ה"פני יהושע" עם מכתב סמיכה מקורי מרבו – רבי יהונתן אייבשיץ, וכן חיבור חסידי עם מכתבי הסכמה מקוריים מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורוניסטייפול ובניו הקדושים.

במלאת 16 שנים להיווסדו ובקטלוג ה-100 שלו, כבוד גדול הוא לבית המכירות "קדם" להעמיד למכירה פומבית את אוסף קלגסבלד. אנו שואפים – ונמשיך לשאוף – להציע ללקוחותינו פריטים נדירים וחשובים, ולהציגם בקטלוגים איכותיים ומדויקים. גם בקטלוג שלפניכם השתדלנו לקיים שאיפה זו.


למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 41:

אור נערב / פירוש סדר עבודת יום הכיפורים / תומר דבורה – מהדורות ראשונות של ספרי הרמ"ק – ונציה, שמ"ז-שמ"ט – הגהות רבי ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $22,000 (₪78,826)
מחיר כולל עמלה: $ 27,500 (₪98,532.50)
מחושב לפי השער שנקבע על ידי בית המכירות ביום המכירה
מחיר פתיחה:
$ 1,000
הערכה :
$1,500 - $3,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
המכירה התקיימה בתאריך 21.1.25 בבית המכירות קדם
תגיות:

אור נערב / פירוש סדר עבודת יום הכיפורים / תומר דבורה – מהדורות ראשונות של ספרי הרמ"ק – ונציה, שמ"ז-שמ"ט – הגהות רבי יעקב אבן צור היעב"ץ – הגהת רבי אהרן הסבעוני

שלושה מספרי המקובל רבי משה קורדובירו – הרמ"ק. מהדורות ראשונות שנדפסו לאחר פטירתו על ידי בנו רבי גדליה קורדובירו ורבי משה באסולה [מלרוקה], כרוכים בכרך אחד.
· ספר אור נערב, "מתוק לנפש ומרפא לעצם... למתרחקים מחכמת האמת", מאת רבי משה קורדובירו - הרמ"ק. ונציה, דפוס זואן דיגארה, [שמ"ז, 1587].
הספר הוגה על ידי הרמ"ע מפאנו (כפי שכותב רבי גדליה קורדובירו בהקדמתו: "ומצאתי את החכם השלם הרמ"ע מפאנו... בכל בית אבי נאמן הוא... וזכה בו להגיהו..."). בראש הספר מופיעה הקדמתו של הרמ"ע.
אור נערב הוא ספר מבוא יסודי לבאים בשערי חכמת הקבלה. הרמ"ק כותב בו על חשיבות לימוד הקבלה ועל הדרכים הנאותות ללימוד חכמה זו. בתוך דבריו מזכיר הרמ"ק את טקסי ה"גירושים" שנהגו מקובלי צפת לערוך בשדה, ועל רוח הקדוש ששרתה עליהם. הוא מספר על "גרושים" שעשה יחד עם גיסו ורבו רבי שלמה אלקבץ (מחבר "לכה דודי"): "הסגולה השמינית היא מה שניסיתיו אני וזולתי בעניין הגרושים שהיינו מתגרשים השדה עם האלהי כמהר"ר שלמה ן' אלקבץ הלוי נר"ו לעסוק בפסוקי התורה פתאום בלי עיון והיו הדברים מתחדשים דברים שאי אפשר להאמין ענין זה אלא מי שראה או נסה..." (חלק חמישי, פרק שני).
· פירוש סדר עבודת יום הכפורים, מאת רבי משה קורדובירו. ונציה, דפוס זואן דיגארה, שמ"ז [1587]. בדף השער: "והדפסנו אותו בכרך קטן למען יוכלו לקשור אותו בסוף סידור התפילות, ויהיה ערוך לפניו ביום אדיר ונורא"; "נדפס... לבקשת כמהר"ר גדליה קורדואירו בנו י"ץ".
· ספר תומר דבורה, "והוא מאמר נכבד מהרב... משה קורדואירו ז"ל, בדרך ישרה שיבור לו האדם, והתבודדותו ותכליתו והתבוננות דרכיו". ונציה, דפוס זואן דגארה, שמ"ט [1589].
מהדורה ראשונה של אחד מספרי המוסר החשובים, שנדפס עד היום ממנו למעלה ממאה מהדורות[!].
מעבר לשער הקדמת רבי משה באסולה: "ישמח משה במתנה טובה היתה גנוזה בגנזי המלך הרמ"ע נר"ו ונתנה לי לזכות את ישראל...".
הכרך שלפנינו היה בידיו של רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ, והוא הוסיף בו הגהות בכתב-ידו בעמודים רבים. מרבית ההגהות קצרות, חלקן נקצצו. מספר הגהות מכותבים אחרים. בדף ט2 של הספר השני (פירוש סדר עבודת יום הכפורים), הגהה שבה מזכיר היעב"ץ את שמו: "אמר יעקב אבן צור...". באותו עמוד הגהה מוקדמת יותר, חתומה: "...נאם אהרן הסבעוני". כפי הנראה זו הגהת המקובל רבי אהרן הסבעוני (ש"ץ בערך-תס"ז), מחכמי סאלי, תלמידו של רבי יעקב ששפורטש, ומהלוחמים עמו נגד השבתאות. הגהותיו נדפסו בספר "היכל הקדש" – ביאור סדר התפילה על פי הקבלה, מאת רבי משה אלבאז, שהוציא לאור רבי יעקב ששפורטש (אמשטרדם תי"ג).
רישום ארוך בכתב-יד היעב"ץ בדף המגן הקדמי, ובו: "מפתח לס' אור נערב". רישום נוסף ממנו בשער הספר השני הנ"ל. בדף המגן הקדמי רישום נוסף, בכתיבת ידו האופיינית של רבי שלמה אליהו (ב"ר יעקב) אבן צור (תקפ"ב-תרל"ג), מצאצאי היעב"ץ. בשער הספר הראשון חותמת רבי רפאל אבן צור (האחרון), בנו של רבי שלמה (ב"ר רפאל) אבן צור (תק"צ-תרע"ז; כיהן על מקום אבותיו כאב"ד פאס, נודע כבעל ספריה גדולה של ספרים וכתבי-יד).

הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ (תל"ג-תקי"ג), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה"אור החיים" הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר בעירו פאס. אז חיבר את החיבור 'עט סופר' – בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי, התמנה רבי יהודה בן עטר לראב"ד והיעב"ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב"ץ (יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו) היה מן המסכימים על הספר 'חפץ ה'' לרבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" (נדפס באמשטרדם, תצ"ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב"ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב"ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע"ט-תפ"ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ"ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה בכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו "בית דין של חמש", והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו 'משפט וצדקה ביעקב' (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ"ד ובשנת תרס"ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב"ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו 'עת לכל חפץ' (נא אמון, תרנ"ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד"א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו 'שם הגדולים' ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: "...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות, והיה לו יד בקבלה מעשית" (מערכת גדולים י, רנו); "עט סופר – כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז"ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ"ש בח"א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגרוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב..." (מערכת ספרים ע, לא).


שלושה ספרים בכרך אחד. אור נערב: נו דף. פירוש סדר עבודת יום הכפורים: מ דף. תומר דבורה: יט דף. 13.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים של ספר אור נערב במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בעיקר בדפים הראשונים של אור נערב). בלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעות במסגרות השערים של ספר אור נערב ותומר דבורה. דף השער של ספר אור נערב מנותק בחלקו. חותמת בדף השער של אור נערב. כריכה חדשה.




לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא