Bidspirit auction | Avodat HaLevi – Lviv, 1842

Avodat HaLevi – Lviv, 1842 / Pelach HaRimon – Vilna, 1887 – First Editions of Rabbi Aharon of Strashelye and Rabbi Hillel of Paritch, Disciples of the First Rebbes of Chabad - The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com שני חיבורים מאת גדולי החסידים של אדמו”רי חב”ד הראשונים. מהדורות ראשונות: • ספר עבודת הלוי, חלקים א-ב, דרושי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות ומגילות, ליקוטים, מאת הרה”ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). [לבוב, תר”ב, 1842]. מהדורה ראשונה. חלקים א-ב (ללא חלק ”אגרת הקודש” של חלק ב'; וללא חלקים ג-ד, על חומשים במדבר-דברים, שנדפסו 24 שנים מאוחר יותר, בווארשא תרכ”ו). שני חלקים בכרך אחד. חלק א (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות): [2], צג, [1]; עו; נו דף; חלק ב (ליקוטים): לה דף. חסרים: [2], מה-קו דף (”אגרת הקודש”). 23 ס”מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. סימני עש. כריכה חדשה. • ספר פלח הרמון, מאמרי חסידות על חומש בראשית ועל חנוכה, בדרך חסידות חב”ד, מאת המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב”ד פאריטש ובאברויסק (ר' הלל פאריטשער). ווילנא, דפוס ש”י פין, א”צ ראזענקראנץ ומ”מ שריפטזעטצער, [תרמ”ז] 1887. מהדורה ראשונה. הסכמות מאת שבעה מנכדי האדמו”ר ה”צמח צדק”: בני המהר”ש מליובאוויטש – הרז”א ור' מנחם מענדל; בני המהרי”ל מקאפוסט – ה”מגן אבות” ורבי שמריה נח מבאברויסק; בני הרחש”ז מליאדי – המהרי”ד מליאדי וגיסו רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין; רבי מרדכי (בן ר' ברוך שלום) שניאורסון. כמו כן, בספר הסכמות כמה מחשובי רבני רוסיה, בהם הסכמת רבי אברהם דוד לאוואט (זקנו של הרבי מליובאוויטש). חותמות הגאון רבי ”אברהם הלוי מאמלאק” מלודז, תלמיד מובהק של ה”אבני נזר” וה”שם משמואל” מסוכוטשוב, וראש ישיבת ”בית אברהם” סוכטשוב בלודז (תשובה אליו מופיעה בשו”ת ”אבני נזר”, או”ח, נ”ט – ”לתלמידי הרבני המופלג מו”ה אברהם נ”י בק”ק רוסעשיטץ”, תרס”ו). חותמות ספריית גטו לודז: ”דער עלטעסטער פון די יידן אין ליצמאנשטאט – ביכערזאמלונג” [= ”זקן היהודים בליצמנשטט, אוסף הספרים”]. VIII עמ', קמ דף. 28 ס”מ. עותק נאה עם שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשולי דף השער הראשון (עם פגיעה מזערית באיור השער). רישומים וחותמות. כריכה חדשה ונאה. הרה”ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ”ו-תקפ”ט), ”האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו”ה שניאור זלמן נ”ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה”. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד-נפש של בן האדמו”ר, רבי דוב בער האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש. בשנת תקס”ט חל פירוד בין ר' אהרן לבין רבי דוב בער, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי. אדמו”ר הזקן התבטא על כך: ”נקרו עין מראשי”. לאחר הסתלקות אדמו”ר הזקן בשנת תקע”ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין אדמו”ר האמצעי על מהותה של חסידות חב”ד ותורתו של אדמו”ר הזקן. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. האדמו”ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט”ו שנה לערך. לאחר הסתלקותו נדפסו ספריו ”עבודת הלוי” על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון. המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב”ד פאריטש ובאברויסק (תקנ”ה-תרכ”ד), מגדולי חסידי אדמו”ר האמצעי ואדמו”ר ה”צמח צדק” מליובאוויטש. באמצע שנות התק”ע הגיע לידיו ספר התניא, על-ידו התוודע ל”דרך חסידות חב”ד” ונסע אל אדמו”ר האמצעי בליובאוויטש, ”ומני אז לא מש מאהלו ולא זז מלחבב דבריו”. בסביבות שנת ת”ר החל לכהן ברבנות העיר פאריטש, ובערך בשנת תרי”ב התמנה לרב הקהילה החסידית בבאברויסק. בהוראת אדמו”ר האמצעי ואדמו”ר ה”צמח צדק”, ר' הלל היה נוסע בחודשים אב ואלול אל המושבות היהודיות שבפלך חרסון, ”לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות”. במשך הזמן החל לנהוג בגינוני אדמו”רות ורבים שיחרו לפתחו, נעזרו בעצותיו ונושעו בתפילותיו. תלמידו רבי אברהם דוד לאוואט (זקנו של הרבי מליובאוויטש) כותב עליו: ”וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה' היה בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם, גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני”. לאחר פטירתו נדפס ספרו ”פלח הרמון”, הכולל מאמרים ששמע מרבותיו, עם ביאורים משלו לדבריהם, וכן מאמרים משלו שמיוסדים על תורת רבותיו.