Bidspirit auction | Rabbi Yaakov of Kėdainiai –
Rabbi Yaakov of Kėdainiai – Vikucha Rabba – Two Editions: Warsaw, 1866 / Munkacs, 1894 - The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com שתי מהדורות של ספר ”ויכוחא רבה” מאת ר' יעקב קאדניר (בעל ”מצרף העבודה”): • ספר ויכוחא רבה. [ווארשא], תרכ”ו [1866]. מהדורה שנייה. זיוף מקום הדפוס בדף השער – ”פרעסבורג”. חסר דף השער השני (בשער הראשון נדפס בטעות ”תנינא”). חתימת הגאון רבי ישראל זיסל דבורץ (תרמ”ה-תשכ”ח), מייסד ועורך כתב העת ”תבונה”, מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה; יד-ימינו של ”הסבא מסלבודקה” – רבי נתן צבי פינקל, ואיש-אמונו של ראש הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין; כיהן ברבנות בעיירות יעזנה וקמאיי בליטא. חתימות וחותמות בנו רבי אליעזר זאב דבורץ מהרצליה, מו”ל ”עמק הברכה” של גיסו רבי אריה פומרנצ'יק. רישום בעלות של ר' חיים יעקב הערשוויין(?). ט, [2]; [19] דף. 17 ס”מ. שני דפים חסרים (עמ' אחרון של חלק א' ודף השער של חלק ב'). חתימה בשער. מצב טוב. כתמים ובלאי. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים. כריכה חדשה. • ספר ויכוחא רבה, מהדורה קמא ותנינא. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ”ד, 1894. חתימת רבי לוי יצחק יאזעפאוויטש (תרנ”ז-תשכ”ח), תלמיד רבי שמואל ראזענבערג בישיבת אונסדורף ומו”צ בקישקערעש ובבודפשט; חתן הגה”צ רבי דוד פרידמאן אב”ד צעהלים בעל ”שלמי דוד”. מח דף. 17 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים עם פגיעות בטקסט. דבק סלוטייפ לחיזוק בכמה מקומות. ספר הפולמוס לרבי יעקב מקיידאן בשנת תרי”ח (1858) הדפיס ר' דוב בער בן שלום הלוי סגלוביץ בקניגסברג את ספר ”מצרף העבודה” – ”הוא ויכוח אשר היה זה כשבעים ושתים שנה [=תקמ”ו, 1786] בין שני גדולי הדור, האחד מעדת החסידים והשני מעדת המתנגדים”. זהות המתווכחים כותבי האגרות מתבררת בעיבוד מאוחר יותר של הספר – ספר ”ויכוחא רבה” שנדפס בשנת תרכ”ד בטשרנוביץ. את שיטת ה”מתנגדים” מייצג תלמיד הגאון מווילנא – ר' בנימין זאב מסלונים, ואת דרך החסידים מייצג תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב – ר' יוסף מנמירוב. על קיומן של שתי הדמויות לא ידוע מאף מקור אחר. הוויכוח הספרותי-דמיוני, שנועד להציג את עמדת החסידות אל מול טענות ה”מתנגדים”, נערך באמצעות חליפת אגרות בין חסיד למתנגד. באגרות המתנגד ר' בנימין זאב מסלונים ובתשובות החסיד ר' יוסף מנמירוב מתבררות ומתלבנות סוגיות מהותיות הנוגעות בליבת המחלוקת בין החסידים למתנגדים – שינוי נוסח התפילה, אימוץ מנהגי האריז”ל, איסור ”בל תתגודדו”, אמונת חכמים, יחס הקבלה וההלכה, קדמוניות ספר הזוהר, ונושאים נוספים העוסקים בדרכי ומנהגי החסידים והחסידות, ובייחוד שיטתה ודרכה של חסידות חב”ד. בשלושה שמות נדפס הוויכוח: ”מצרף העבודה” (קניגסברג, תרי”ח), ”ויכוחא רבה” (טשרנוביץ תרכ”ד), ”משיבת נפש” (וורשא תר”ס); ומיוחדות הן ההדפסות זו מזו, הבאות כל אחת בשינויים, הוספות והשמטות, ויש באחת מה שאין ברעותה, ולהיפך. כמו כן, ידועים כמה וכמה כתבי יד מוקדמים של החיבור (אחד מהם ידוע בשם ספר ”משפטי צדק”), שמתוך הגרסאות השונות שלהן זקקו וביררו המדפיסים השונים את נוסח ההדפסה שלהם. על אף תיארוך הוויכוח בדף השער לשנת תקמ”ו, ברור מתוכן הספר כי נתחבר זמן רב לאחר מכן, ולכל הפחות לאחר שנת תק”פ (בחיבור נזכרים ספרים שנדפסו בשנת תק”פ). לדעת החוקר והביבליוגרף החב”די ר' יהושע מונדשיין, קדם נוסח ”ויכוחא רבה” לנוסח ”מצרף העבודה”; היינו, שנוסח ”ויכוחא רבה” היה בכתב-יד בכמה גרסאות, ומתוכן עיבד לאחר מכן ר' יעקב מקיידאן את ספר ”מצרף העבודה” (ראו בהרחבה במאמרו ”הספרים 'מצרף העבודה' ו'ויכוחא רבה'”, עלי ספר, ה, תשל”ח, עמ’ 165-175). זהות המחבר אמנם אינה נזכרת באף אחת ממהדורות הספר, אולם מקריאת החיבור עולה באופן מובהק כי החיבור נכתב בידי חסיד חב”ד: הוויכוח כולו ספוג בדרך חסידות חב”ד, כתביה, מנהגיה ויסודותיה. ואכן, דעת רוב החוקרים היא שהספר נערך, וככל הנראה גם נתחבר כולו, בידי חסיד אדמו”ר האמצעי ואדמו”ר ה”צמח צדק” מליובאוויטש – ר' יעקב בכרך. הדבר נרמז גם במילות הסיום להקדמת ”מצרף העבודה” – ”ירום עוז קרנו בכבוד במהרה כן רוממות כבודו נצח יראנו”, היוצר את האקרוסטיכון: ”יעקב בכרך נ”י” – כך כותב גם מחבר ”בית רבי”: ”ר’ יעקב... מקידאן... הביא לדפוס ס’ מצרף העבודה – הנקרא בשם וויכוחא רבא – והוסיף בו הוספות רבות וע”כ נקרא על שמו”, וכך מובא גם בשער ספרו ”ספורים נוראים”, לבוב תרל”ה: ”נכתבו ע”י... מוה’ יעקב קאדאניר... בעהמ”ח ספר מצרף העבודה (וויכוחא רבה)”. ר' יעקב בכרך מקיידאן (שלהי שנות התק”נ? – נפטר בין השנים תרכ”ו-תרל”ה), נקרא על שם מקום מגוריו בקיידאן (מכונה לעיתים יעקיל קידאנער או יעקב קאדאנער), במחוז קובנה שבליטא. חד מחסידי קמאי, הסתופף בנעוריו אצל אדמו”ר הזקן בעל התניא ושמע ממנו שיחות וסיפורים על רבותיו. בהמשך (כנראה בשנות התק”ע) למד בישיבת וואלאזין, וקיבל תורה מפי הגר”ח מוואלאזין ובנו רבי איצל'ה. לאחר הסתלקות אדמו”ר הזקן התקרב אל תלמידו הרה”ק ר' אהרן הלוי מסטראשעלע, אולם בהמשך התקשר באדמו”ר האמצעי מליובאוויטש. לאחר הסתלקות אדמו”ר האמצעי התקשר בחתנו בעל ה”צמח צדק”.