Asta 61
Da King David Auctions
2.9.21
16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem, Israele
L'asta è terminata

LOTTO 8:

חתימות תלמידי הגאון מוילנה, ובראשם מרא דארעא דישראל רבי ישראל משקלוב זצוק"ל בעל 'פאת השולחן' - על מכתב שד"רות קדום ...


Prezzo iniziale:
$ 1 800
Prezzo stimato :
$3 000 - $4 000
Commissione per la casa d'aste: 20%
IVA: 17% Solo su commissione
Gli utenti stranieri potrebbero essere esentati dal pagamento delle tasse, secondo il regime fiscale vigente.

חתימות תלמידי הגאון מוילנה, ובראשם מרא דארעא דישראל רבי ישראל משקלוב זצוק"ל בעל 'פאת השולחן' - על מכתב שד"רות קדום, מאת ראשי העדה האשכנזית הפרושית בצפת ובירושלים, מראשית ההתיישבות בארץ
מכתב שד"רות מאת ראשי העדה האשכנזית הפרושית בצפת ובירושלים - חתום על ידי רבי ישראל משקלוב, תלמידו המובהק של הגר"א, ועל ידי תלמידים נוספים של הגר"א - ירושלים וצפת, תקצ"א
כתב שד"רות עבור כוללות עדת הפרושים בצפת ובירושלים, שהוקם על ידי גדולי תלמידי הגר"א, חתום על ידי גדולי ישראל, תלמידי הגר"א ומקורביו, ראשי היישוב האשכנזי בארץ. ירושלים-צפת, תקצ"א (1831).
כידוע, הגר"א ניסה לעלות לארץ, אולם באמצע מסעו חזר על עקבותיו. גדולי ישראל ביארו שהגאון היה "ניצוץ משה רבנו ע"כ לא נתנו לו רשות מן השמים". לכן עודד את תלמידיו לעלות לארץ, בדומה לכניסת עם ישראל לארץ ישראל על ידי יהושע בן נון.
ואכן, שנים ספורות לאחר פטירת הגר"א החלו תלמידיו לעלות ארצה בפועל במסירות נפש כפשוטה, על מנת לבנות את הארץ ולהפריחה משממותיה, ולהכין את הקרקע לשיבת ציון.
בראש המעוררים לעלייה היה רבי חיים מוולאז'ין, וכן שני התלמידים המובהקים שעלו בגופם - רבי ישראל משקלוב ורבי מנחם מנדל משקלוב.
במכתב שלפנינו, שנכתב על ידי תלמידי הגר"א, הם מבארים את חשיבות התמיכה הכספית במיישבי הארץ: "גדולה מצווה זו המשולשת במצוות: תלמוד תורה דרבים, ופיקוח נפש, ויישוב ארץ הקודש, שכל אחת מהן שקולה ככל התורה כולה".
עליית תלמידי הגר"א ארצה והתיישבותם בירושלים נודעת כיום כמהפך היסטורי וכבסיס לכל מפעל ההתיישבות ברחבי הארץ, הקמת הערים והמושבים, וכינונה של מדינת ישראל כיום. זאת משום שבבסיס עלייתם עמדה ההשקפה של גאולה בדרך הטבע, בקיבוץ גלויות ובבניין הארץ, בבניית בתים, בנטיעת עצים ובהרחבת היישוב בירושלים.
חשוב לציין שבהתיישבותם של תלמידי הגר"א בירושלים, נוצר לראשונה רוב יהודי בקרב תושבי העיר, על כל ההשלכות המשמעותיות שבכך.
עליית תלמידי הגר"א
השיירה הראשונה של תלמידי הגר"א, ובראשם רבי מנחם מנדל משקלוב, הגיעה בשנת תקס"ח לצפת. בשנת תקס"ט עלתה שיירה שנייה, ובראשה רבי סעדיה ב"ר נתן נטע מווילנא, תלמידו המובהק של הגר"א, ורבי נתן נטע, בנו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בסוף השנה ההיא עלתה שיירה שלישית ובראשה רבי חיים ב"ר טוביה כ"ץ ורבי ישראל משקלוב. הם הגיעו לצפת בחודש תשרי תק"ע. בתחילת שנת תקע"ו עבר רבי מנחם מנדל משקלוב עם כמה משפחות לירושלים, ובראש עדת הפרושים אשר בצפת עמד במקומו ידידו, רבי ישראל משקלוב. מן התקופה ההיא נחלקה העדה לשתי קהילות: ירושלים וצפת.
המוסדות והארגונים נקראו בלשון כולל "כוללות", ולשם החזקתם הוצרכו, ככל תושבי ארץ ישראל מאז ומתמיד, לשלוח שלוחים (שנקראו שד"רים - שלוחי דרבנן) שיאספו כספים לתמוך בעדתם. השד"רים צוידו במכתבי המלצה כמו זה שלפנינו.
המכתב
המכתב נשלח בתאריך "יום ג' י"ד כסלו שנת יכי"ן שא"ר [תקצ"א] לעמו לפ"ק, פה עה"ק ירושלים וצפת", ועוסק בעניין שליחותו של "השד"ר הרב המופלג בתורה ויראה... כבוד מו"ה צבי הירש נ"י במו"ה יהודא מכוללנו". המכתב כתוב בכתב יד סופר (הדומה לכתב ידו של רבי אריה נאמן, אחד החתומים על המכתב, שיסופר עליו להלן), אשר הכין מספר מכתבים כאלה, לכמה שד"רים. יש לציין כי בין התעודות הללו ישנם הבדלים קלים בנוסח המכתב ובנוסח החתימות.
בשולי המכתב חתימת ידם המקורית של תלמידי הגר"א מווילנא, ממייסדי היישוב היהודי בארץ, "הממונים וראשי הישיבות בשתי עדת קודש הנ"ל [ירושלים וצפת]". המפורסם שבהם - רבי ישראל משקלוב זצ"ל.
המכתב פותח בשבחים לגביר שאליו היה אמור להישלח המכתב, עם מקום ריק למילוי שמו. המכתב ניתן בידי השד"ר לצורך השגת תורמים חדשים שלא תמכו מעולם בישיבות ארץ הקודש, וכלשון המכתב: "כי עזרתו הוא עזרתנו ועזרת כוללנו, אשר מעולם לא קיבלנו טובתם באה"ק". נראה שקודם כול נשלח המכתב אל הנמען, לפני בוא השד"ר אליו, ואחרי שהשד"ר היה מגיע, היה יושב עם הגביר בדברים שבעל פה, וכמו שנכתב: "ויקשיב אמריו ויאזין דבריו...". והיה השד"ר מראה לו איגרת ארוכה ומפורטת לגבי מצבם של הכוללות והתושבים וכו': "...ותחזינה עיניו הטהורים באיגרת הכוללת הארוכה ערוכה בכול". הרבנים מספרים על היישוב "אשר נוסד מתלמידי תנא דבי אליהו, הוא רבנו הגאון הגאונים אור העולם רבן של כל בני הגולה, רבנו אליהו החסיד נ"ע בשתי ערי הקודש" (ירושלים וצפת). בין הדברים כותבים הרבנים בגודל המצווה, שהיא משולשת במצוות, כלומר תרומתו של הגביר תקיים שלוש מצוות כאחת: תלמוד תורה דרבים, פיקוח נפשות יקרות, וישיבת ארץ הקודש, "שכל אחת מהן שקולה ככל התורה כולה". הם מבטיחים לנדיב הבטחה שהייתה מיוחדת ומופלאה בהיתכנותה באותה תקופה: "נתפלל עבורו וכל בני ביתו... על מנוחות נפש אבותינו הק' והנביאים ואמוראים וכל קדושי עליונים". עניין שליחות השד"ר הלז, רבי צבי הירש, אינה מפורסמת וכמעט שאינה נזכרת בספרות המחקר, כולל בספרו הגדול והמקיף של אברהם יערי "שלוחי ארץ ישראל".
החתומים על המכתב
על המכתב חתומים "הממונים וראשי העדות בשתי ערי הק' ירושלים וצפת"ו":
• רבי ישראל משקלוב חותם במכתב שלפנינו: "ישראל בעל ס' תקלין חדתין" (ספרו "פאת השולחן" עוד לא נדפס אז). היה מגדולי תלמידי הגר"א ומנהיג עדתם בצפת. עלה לארץ בשנת תק"ע. נפטר בטבריה בשנת תקצ"ט, ובה נקבר. במאמר שכתב לזכרו הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, כתב: "היה מרא דארעא דישראל, הן במובן החומר, לייסד ולבסס את היישוב בחירוף נפש, והן במובן הרוחני, לקבוע הלכות התלויות בארץ בגאונות נפלאה, כפי דרך הקודש שקיבל מרבו התנא האלוקי הגר"א זצוק"ל, כפי מה שהראה בספרו הגדול 'פאת השולחן'. רק אלו שבאו עמו במגע ומשא על דבר היישוב הקדוש הכירו את ערכו הגדול, כמו מרן ה'חת"ם סופר' שהכירו וידע להחשיב אותו לגאון בדורו, לפי שאתו בא בדברים על דבר ביסוס היישוב הקדוש, למרות חפצו להיות מצניע לכת ולהסתיר את נוראות ערכו הגדול". רבי ישראל הוא שסידר והביא לדפוס את ביאור הגר"א על שו"ע או"ח.
• רבי חיים כהן, שהיה אב"ד פינסק והגליל. עלה לארץ ישראל במוצאי שנת תקפ"ו, התיישב בצפת והיה מראשי כולל פרושים.
• רבי נתן נטע בן הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב עלה לירושלים בעלייה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ח, היה מראשי העלייה ולאחר מכן מנהיג העדה בירושלים. יצא בשנת תקפ"ב לחו"ל לטובת כולל פרושים יחד עם רבי נתן נטע ב"ר סעדיה הנזכר להלן. לאחר פטירת אביו, מינוהו ראשי העדה לעמוד בראשם, ואת הסוכנות והגזברות נתנו על שכמו של רבי אריה נאמן. נפטר בירושלים בכ"ב בתשרי תר"ז. נקרא "רבי נטע הגדול".
• רבי נתן נטע ב"ר סעדיה. אביו, רבי סעדיה, היה מגדולי תלמידי הגר"א ומשמשו בקודש. רבי נתן נטע עוד זכה לראות את הגר"א ואמר לפניו משניות בעל פה. עלה עם אביו לארץ ישראל, ובשנת תקפ"ב יצא כשד"ר לחו"ל . נפטר בירושלים ביום ל' בטבת תר"ט.
• רבי אריה ליב ליאון, מראשי היישוב האשכנזי בצפת. במסמך משנת תקצ"ב הוא חתום בתור בית דין בירושלים יחד עם רבי חיים הורוויץ בעל "חיבת ירושלים". אבי משפחת ליאון הירושלמית.
• רבי אריה נאמן (מרקוס) מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי בית הכנסת "החורבה". עלה ארצה בבחרותו בשנת תקע"ו. ר' פנחס גרייבסקי כתב עליו: "עסק וטרח הרבה לקיום היישוב והתפתחותו, והיה ממנהלי המוסדות והמפעלים הציבוריים. כל ענייני העיר היו עמוסים עליו, וברצון נשא את עול הציבור על שכמו, כי אהבת הארץ בערה בלבו. היה מהעסקנים הראשונים שפעלו להקמת אדמת יריחו, לייסוד המושבה הראשונה בארץ ישראל (בשנת תרל"ב)".
• רבי שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן, שד"ר ארץ ישראל. חותנו של רבי יעקב ספיר. בשנת תקצ"ה עבר מצפת לירושלים, ומשם נשלח בשליחות הפרושים להודו. נפטר בדרך שליחותו בכלכותא בשנת תר"ז.
23 ס"מ.
מצב טוב. כתמים קלים