Bidspirit auction | תשובה ארוכה בלימוד בכתב יד

תשובה ארוכה בלימוד בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי יוסף רוזין הרוגוצ'ובר (הרוגוטשובר) דווינסק תרצ”ב (1932). מכתבו של השואל אינו לפנינו, אך מתוכן תשובת הגאון הרוגוצ'ובי מובן שהשואל רצה להבין את דברי הרמב”ם ז”ל בפירוש המשניות בסוף פרק שישי במשניות זבחים. הרוגוצ'ובי ז”ל בתשובתו שולח כמה מראי מקומות בש”ס בקשר לשחיטת הקרבנות, מיצוי הדם וההשלכות ההלכתיות שבזה. לאחר חתימת שמו בתום התשובה מעיר הרוגוצ'ובי בקיצור הערה בעניין חציצה שבין הסכין לדם, וחציצה שבין בגדי הכהנים לבשרם. וכן בקשר למים שצריך שבשר האדם יגעו במי המקוה ועוד כיוצא בזה. הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי”ח-תרצ”ו), הידוע בכינויו ”הרוגוצ'ובר” (על שם עיר הולדתו רוגוצ'וב), נמנה עם חסידי חב”ד-קאפוסט. בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל ”בית הלוי” יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. לאחר נישואיו עבר לשקלוב ולמד אצל המהרי”ל דיסקין. בשנת תרמ”ט מונה על ידי רבי שלמה זלמן שניאורסון, האדמו”ר מקאפוסט, לכהן כרב עדת חסידי חב”ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב”ד העיר, הגאון בעל ”אור שמח”. שימש בכהונה זו ארבעים שנה. דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו ובגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה על כל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק על אודותיו: ”מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים”. היה בעל זיכרון פנומנאלי, אך עם זאת שקד בתורה ללא הפסקה יומם ולילה. עסק רבות בביאור תורת הרמב”ם. יחסו אל הרמב”ם היה מיוחד, כיחס תלמיד אל רבו המובהק, כשאמר ”רבינו” כוונתו הייתה לרמב”ם. השיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו ”צפנת פענח” על הרמב”ם ושו”ת. ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה, שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, נתייסדו בדורות האחרונים מספר מפעלים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות. הרב שלמה יוסף זווין פותח את מאמרו על אודותיו במילים הבאות: ”פרשה בפני עצמה, שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, הייתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגוצ'ובי... הורגלנו בתארים מוגזמים, ובפרט באלה הבאים בשעת אבל ובשעת יובל, עד שאפילו השם ”חד בדרא” מצלצל באוזנינו כמליצה וכשגרה. אולם הגאון הרוגוצ'ובי היה חד בדרא לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי-פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה”.